ד"ר עדי דוידסון - עדכונים על עולם הגלולות למניעת הריון

לאחרונה הופיעו כתבות רבות מפחידות בנוגע לגלולות יסמין ויאז. אירגון התרופות והמזון האמריקאי (ה-FDA) סיכם לאחרונה את מחקריו באופן מסודר

ובעקבותיו הוציא פ' זיידמן סיכום מטעם החברה הישראלית לאמצעי מניעה וסיכום זה מצורף כאן.

בעקבות הכתבות, היו נשים אשר הפסיקו על דעת עצמן את הגלולות ובכך, במקום להפחית את הסיכון סיכנו את עצמן אף יותר.

מעולם לא טענו הרופאים שגלולות הן נטולות סיכון לחלוטין, אך הסיכון בהן נדיר וברוב המקרים התועלת עולה עליו בהרבה.

לקריאת הפוסט במלואו - מין והריון

ד"ר עדי דוידסון מתמחה בטיפול מיני בהריון

ד"ר עדי דוידסון - מהן הסיבות להחלטה על ניתוח קיסרי

בעשור האחרון עלה אחוז הניתחים הקיסריים והגיע עד ל- 25% מכלל הלידות. הסיבה העיקרית לאחוז הגבוה, הוא הרצון להגדיל את הבטיחות לאם ולילוד, אך לא תמיד ניתוח הוא הפתרון הנכון ויש להפעיל שיקול דעת. לאחרונה ישנה ירידה מבורכת באחוז הנשים המבקשות ניתוח קיסרי ללא סיבה וטוב שכך, כי עדיין לידה רגילה במקרים המתאימים עדיפה על פני ניתוח.

לפניכם 9 סיבות נפוצות ביותר לניתוח קיסרי. חלק מהסיבות אינן מוחלטות. מצורפים קישורים לפוסטים קודמים המראים באילו מקרים יש תחליף לניתוח קיסרי והוא אינו הכרחי.

ניתוח קיסרי - תרשים

הסיבות העיקריות לביצוע ניתוח קיסרי הקשורות ביולדת:

• לידה שלא מתקדמת

במידה ותהליך הלידה איננו מתקדם כמצופה, גם אם החל על ידי זירוז לידה וגם באופן עצמאי, יש לבצע ניתוח קיסרי.

• שליית פתח

במצב בו השליה חוסמת את צוואר הרחם ולא ניתן לבצע לידה וגינלית כסדרה, האופציה היחידה היא ביצוע של ניתוח קיסרי. כמובן שיש לקחת בחשבון שגם במידה וישנו מצב של שליית פתח או קרובה לכך, אין שום חובה שהמצב ישאר כך עד ללידה עצמה. נשים אשר מאובחנת אצלן שליית פתח, ילדו בדרך כלל, לפי המלצת הרופא, בניתוח קיסרי לפני סוף השבוע ה-37, בכדי למנוע אפשרות של כניסה לצירים ותהליך לידה אשר עשויים גם לגרום לדימום.

לקריאת הפוסט במלואו - רופא מנתח קיסרי

ד"ר עדי דוידסון מסביר על הבעייתיות בזיהוי הפלות טבעיות

החודש פורסמו מאמר מערכת ועוד ארבעה מאמרים מחקריים באגודה הבינלאומית לאולטראסאונד במיילדות וגניקולוגיה, הגורסים כי אבחנה של הפלה טבעית מוקדמת עלולה להיות מוטעית והריונות תקינים עלולים להיות מופלים בטעות. בעקבות מאמר המערכת, נוצר הד תקשורתי רחב באירופה וארצות הברית (קישור 1, קישור 2).

בעשור האחרון, החלה מגמה שמטרה היא להפוך את הרפואה – מאמנות למדע. לתופעה זו קוראים "רפואה מבוססת עובדות" (Evidence Based Medicine). לצורך כך, צוותים מדעים עוברים על נוהלים רפואיים ובודקים האם הם מבוססים על מחקרים ועובדות ובמידה שכן – מדרגים את רמת העובדות לפי דרגת דיוקן.

מצד אחד יש יתרון לגישה המדעית, שכן היא מבוססת על עובדות וגורמת לאחידות בגישות במרכזים הרפואיים בארצות השונות. מאידך, ישנו גם חסרון בגישה המדעית, לאור העובדה כי לוקח 20 שנה לאסוף עובדות עד שנוצר בסיס מדעי מובהק, ובזמן זה שחולף – השיטות והמכשירים אשר איתם נאספו – כבר אינם רלוונטיים.

לגבי טיפולים, אם נמתין 20 שנה לעובדות המוצקות, בינתיים חולים רבים לא יוכלו ליהנות מטכנולוגיות חדישות, כך שהדרך הטובה ביותר היא דרך הביניים המשלבת מדע ואמנות.

לקריאת הפוסט במלואו - הפסקת הריון

בתמונת אולטרהסאונד המצורפת, ניתן לראות שק הריון ללא עובר. שק שכזה, אם מתגלה בשבוע השביעי להריון, הוא רמז להריון לא תקין. אך אם טעינו בגיל ההריון ואנחנו רק בשבוע החמישי, אז ישנה אפשרות שההריון תקין ובעוד שבועיים נמצא בתוכו עובר בריא עם דופק.

שק הריון ריק

דר' עדי דוידסון - נשים בהריון לא צפויות להיפגע מהשינוי ב"אלטרוקסין"

הפרשה האחרונה שמסעירה את שוק התרופות בארץ הוא שינוי שנעשה, מבלי לידע את הציבור, בתרופה אלטרוקסין, המטפלת בתת-פעילות בלוטת התריס (תירואיד). כתוצאה מהשינוי דווח על כך שחולים רבים משתמשי התרופה חשו תופעות לוואי ומצבם הבריאותי הלך והתדרדר.

מאת: דר' עדי דוידסון

כפי שדווח ב- YNET, נציגי חברת פריגו, שמפיצה את האלטרוקסין, אמרו בתגובה כי ההרכב החדש של התרופה, שנוצר לפני 8 חודשים, נוגע למרכיבים הלא פעילים בלבד. בתצורה החדשה המרכיב הפעיל נותר ללא שינוי ובאותה כמות כמו בתצורה הישנה. זה לא מנע מהגשת שתי תביעות ענק ייצוגיות, אחת מהן על סך של למעלה מ-3.6 מיליארד שקלים, נגד משווקת התרופה אלטרוקסין, בטענה כי שינוי בתכולת התרופה ללא ידיעת החולים, גרם לתופעות לוואי רבות.

יש לציין כי לא רק החולים לא ידעו על השינוי בהרכב התרופה, אלא גם אנחנו הרופאים, שמענו על כך לראשונה מאמצעי התקשורת. עד עכשיו לא קיבלתי כל מכתב מגורם רפואי המסביר מהו השינוי וכיצד צריך להתייחס איליו, וזאת למרות שאני מטפל בנשים הרות רבות הלוקחות אלטרוקסין.

מהי תת-פעילות בלוטת התריס?

בלוטת התריס

בלוטת התריס (תירואיד) ממוקמת בצוואר ושולטת משם על חילוף החומרים בגוף. הבלוטה נמצאת בפיקוח של בלוטת יותרת המוח (היפופיזה) הממוקמת בגולגולת והיא אחראית על הקצב של כל התהליכים הכימיים המתרחשים בכל תא בגוף האדם.

לקריאת הפוסט במלואו - הריון בסיכון גבוה

ד"ר עדי דוידסון הוא רופא לנשים בהריון

דר' עדי דוידסון - סיכויי הצלחה נמוכים להפריה חוץ גופית לנשים במשקל יתר

לפי מחקר חדש שנערך בארה"ב: ככל שאישה סובלת מהשמנת יתר גדולה יותר, כך סיכוייה להכנס להריון וסיכויי ההצלחה של הפריה חוץ גופית – נמוכים יותר וישנו סיכוי גבוה יותר לאיבוד העובר במהלך ההיריון.(הפסקת הריון)

מחקרים שנערכו באוניברסיטת מישיגן, בניהולה של ברברה לוק, מצאו כי לנשים הסובלות מהשמנת יתר – פחות סיכויים להרות בהפריה חוץ גופית מאשר לנשים במשקל רגיל.(מעקב הריון)
מחקרי עבר הראו גם כן את אותן התוצאות, אך לא הצליחו להוכיח את הקשר בין משקל היתר לבין התוצאות.

במהלך המחקר, נאסף חומר ממערכת הכוללת למעלה מ-90% מפעולות ההפריה החוץ גופית שנעשו בארה"ב. מדובר בכ-150,000 טיפולי פוריות בין השנים 2007 ל-2008, ב-361 קליניקות שונות.

לקריאת הפוסט במלואו - תהליך הלידה

האם והעובר מתחסנים נגד שפעת - דוקטור עדי דוידסון

אמנם עדיין חם, אך אנו מתקרבים לתקופת המעבר שלאחריה החורף. כמו בכל שנה, מליוני בני אדם בכל העולם מתלבטים האם להתחסן כנגד שפעת או לתת למערכת החיסונית של הגוף לנסות ולהאבק בעצמה. בראש המתלבטים, עומדת קבוצת הנשים בהריון, אשר חוששות מהשפעותיו של החיסון וההשפעה שלו על העובר.

מובא ע"י דר' עדי דוידסון

מחקר שנערך בקרב 1,641 נשים בבית החולים שבאוניברסיטת דיוק, בעונת השפעת של 2009-2010, הראה קשר ישיר בין החיסון לבין משקל לידה ממוצע גבוה יותר (3178 גרם לעומת 2903 גרם) וגיל הריון ארוך יותר (38.3 שבועות לעומת 36.8 שבועות).

לקריאת הפוסט במלואו - ד"ר עדי דוידסון

דוקטור עדי דוידסון הינו מומחה ברפואת נשים,אם ועובר

הריון בקרב קטינות - בעקבות סרטה של צופית גרנט

לפני כשבוע וחצי, שודר בטלויזיה סרטה של צופית גרנט, "למה לא סיפרת לי". הסרט עסק בתופעת ההריונות בקרב קטינות, ובוחן את השלכותיהם של שני סוגי ההחלטות: הפסקת ההריון ולידה.

מובא ע"י ד"ר עדי דוידסון

בתור רופא ותיק בתחום, במשך 28 שנות עבודתי פגשתי קטינות רבות אשר הגיעו אליי עם הריון לא רצוי, אך כמעט תמיד הן בקשו מידע על הפסקת הריון. במקרים הבודדים בהם נתקלתי בכאלו אשר התלבטו לגבי המשך ההריון, המחשבה נבעה בדרך כלל מההרגשה שבעזרת ההריון הן ימנעו מבן הזוג לעזוב אותן, ובעזרת נישואי בוסר הן יוכלו לעזוב בית אשר בחוויתן הוא קשה, ולצאת לחופשי לעולם הבוגר מבלי לדעת שגם שם ישנם קשיים ואפילו גדולים יותר. במקרים כאלו אני מנסה לברר מדוע היא חושבת שהיא כשרה להיות אם בגיל כה צעיר ומעמיד אותה על כל הקשיים והתסריטים האפשריים.
כיוון שהוועדה מאשרת לקטינות הפסקת הריון גם בחודשים מתקדמים הרוב המוחלט מעדיף אפשרות זו.

לקריאת הפוסט במלואו - מין והריון

ד"ר עדי דוידסון, מומחה ברפואת נשים