חודשי ההריון מלאים בתהליכים גופניים, נפשיים, הורמונלים וזוגיים. בתקופה זו ההורמונים יכולים לחולל נפלאות לחשק המיני של האישה, אבל באותה מידה גם יכולים ליצור תחושה של דכדוך ולדכא את היצר. באופן כללי, הריון יכול להוריד את החשק להרבה מהנאות החיים כולל סקס, לכן מדובר בסוגיה שעבור זוגות רבים מהווה אתגר לא קטן.
יש להדגיש כי כל פעילות גופנית הגורמת להנאה מינית נחשבת מבחינתי ליחסי מין, בלי קשר אם יש או אין חדירה לנרתיק. לכן אתייחס בנפרד לקיום יחסי מין בהם מתבצעת חדירה לבין מצב בו לא מתבצעת חדירה.
1. האם להיריון יש השפעה על מידת ההנאה ממין?
דווקא בתחילת ההיריון ההורמונים גורמים לעלייה בדחף המיני. אולם אותם הורמונים גורמים פעמים רבות לבחילות, להרגשות של גודש ועייפות המקשים על קיום יחסי מין. מבחינה גופנית, בתקופת ההיריון יש התגברות של זרימת הדם באיזור הנרתיק ובאגן. זה גורם לעלייה בגירוי, ברטיבות באיזור – ומכאן גם עלייה בהנאה המינית. גם השדיים גדושים יותר ולכן רגישים יותר למגע. ההנאה ממין תגבר עבור נשים האוהבות מגע בשדיים. מצד שני, היא תפחת עבור אלה הסובלות מרגישות יתר וכאבים באיזור החזה.
2. האם קיום יחסי מין עלול לגרום נזק לעובר?
זוהי הנחה לא נכונה בקרב זוגות רבים. אצל נשים בעלות הריון תקין אין כמעט סיכוןף היות וצוואר הרחם סגור והעובר נמצא בתוך שק מי השפיר אשר מגן עליו גם מכנית וגם מפני חומרים כימיים וזיהומים הנמצאים מחוץ לרחם. על כן, אין חשש כי איבר המין החודר לנרתיק אינו יכול לפגוע בעובר לא מכנית, ולא על ידי החומרים המרכיבים את נוזל הזרע. במקרים בהם יש סכנה שהגבר נושא מחלת מין, נדרש שימוש בקונדום על מנת למנוע הדבקה. מחקרים מראים שלא רק שיחסי מין אינם גורמים ללידה מוקדמת, אלא דווקא הסיכוי ללידה מוקדמת יורד פי 3 בקרב נשים המקיימות יחסי מין בתקופת ההריון.
3. מהם ההיבטים פיזיים ורגשיים בתקופת ההיריון?
קיים חשש מסוים של דימומים לאחר קיום יחסי מין. הסיבה לכך טמונה בעובדה שצוואר הרחם אצל האישה ההרה גדוש יותר בכלי דם ורגיש יותר לחיכוך. תופעה זו אומנם מפחידה, אך לרוב אינה מסוכנת.
מבחינה נפשית, מדובר בתקופה בה האישה ההרה רגישה יותר. רגישות זו, הנובעת בחלקה מהשינויים ההורמונאליים, גורמת לעיתים למצבי רוח משתנים. גופה המשתנה של האישה עלול ליצור פגיעה בתדמית הגוף ופחד אפשרי מנטישת בן הזוג עקב כך.
הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם מצבים אלו היא על ידי מתן חיזוקים חיוביים מבן הזוג. חשוב שגם בן הזוג יבין מורכבות זו לעומקה: מצד אחד קיים אצל האישה הצורך במגע אוהב ומצד שני לא תמיד קיימת הנכונות והיכולת להיכנס למגע מיני מלא. פעמים רבות, כאשר בן הזוג רגיל שכל מגע גופני מביא למגע מיני מלא עם חדירה יכול לפענח את חוסר הרצון למגע מיני מלא כדחייה, דבר שיגרום להתרחקות מכל מגע פיזי שהוא.
4. איך מתמודדים עם המצב?
תקופת ההיריון מהווה גם שעת מבחן חשובה לזוגיות. קיימים מצבים בהם אין התאמה מלאה בין בני הזוג ברצון להיריון הספציפי, וגם כאשר קיימים התאמה ורצון הם מהולים בחששות מפני האתגרים הכלכליים, החברתיים, המשפחתיים הטומן בחובו אותו היריון. במצבים אלו, אפילו אם אינם קיצוניים,יחסי המין עלולים להיפגע. לכן, דווקא בתקופת ההיריון להקפיד ולהגביר מצבי אינטימיות גופנית: החל ממגע "ניטרלי" כגון חיבוק ונשיקה וכלה במגע מיני מלא.
חשוב מאוד שבני הזוג יהיו קשובים זה לזה וילמדו זה את זה מחדש. במידה שלאישה יש קושי בעת החדירה ניתן לקיים יחסים מלאים עד אורגזמה ללא חדירה. זאת אפילו הזדמנות ללמוד לענג את הגוף כולו ולא להתמקד באיברי המין בלבד. התנהגות מסוג זה תסייע לשני בני הזוג לשמר אינטימיות נפשית וגופנית גם יחד, תגרום לחיזוק הקשר ביניהם ותוכל אף לשפר את חיי המין העתידיים של בני הזוג.
הכתבה המלאה פורסמה ב: MedPortal – פורטל הבריאות של ישראל.
