יום רביעי, 22 בדצמבר 2010

מדידת גודלו וגילו של העובר - מעקב הריון

בכתבה הקודמת הצגתי את תופעת העיכוב בגדילה התוך-רחמית וכעת אתייחס לאבחון והטיפול בה.
כיוון שהתופעה של הפרעה בגדילה תוך-רחמית, היא תופעה חמורה חשוב ביותר לאתרה.

מאת:ד"ר עדי דוידסון


דרכים לאיתור עוברים עם הפרעה בצמיחה

בדיקה אקראית - כאשר בבדיקה אקראית נמצא עובר קטן מאחוזון 10 (לגבי הסבר על אחוזונים ראה את הכתבה על גדילה תקינה של העובר), אנחנו קוראים לו עובר קטן לגילו – ובאנגלית SGA) SMALL FOR GESTATIONAL AGE). בדרך כלל בדיקה אקראית כזאת נערכת באמצע השליש השלישי להריון (לפי ההמלצות יש לערכה סביב שבוע 32 להריון). החיסרון בגישה זאת הוא שאיננו מבדילים בין עוברים אשר אמורים להיות קטנים, אך בריאים לפי נטייתם הגנטית; לבין עוברים האמורים להיות גדולים יותר וצמיחתם הופרעה. 70% מהעוברים שהם מתחת לאחוזון 10 (הסבר על אחוזונים ראה במאמר על גדילת העובר), הם עוברים בריאים ללא סיכון יתר ואין צורך לערוך עבורם בדיקות נוספות או התערבות אשר אפילו יכולה להזיק. מצד שני, מרבית העוברים שלהם הפרעה קשה בגדילה יהיו בשלב ראשון מעל אחוזון 10. לדוגמא, כשמדובר בעובר הגדל כל הזמן על אחוזון 70 ופתאום גדילתו מופרעת מאד או אף נעצרת , יעברו מספר שבועות עד שיהיה מתחת לאחוזון 10. יתרה מזאת, בבדיקה אקראית יתכן ונמצא אותו באחוזון 20 (ירידה מ 70 ל 20) ולא נזהה כי לפנינו תופעה חמורה. בשיטה זו אנו משווים את העובר לממוצע באוכלוסיה, מבלי שנתייחס לפוטנציאל הגדילה האישי שלו.


לקריאת המשך המאמר-רופא מעקב להריון


''''עוד לקריאה באותו נושא-רופא מעקב להריון

יום חמישי, 9 בדצמבר 2010

עיכוב בגדילה התוך רחמית

אחת הבעיות הנפוצות בהריון, היא עיכוב בגדילה התוך-רחמית, או כפי שנקראת באנגלית IUGR (INTRA UTERINE GROWTH RESTRICTION). אין הכוונה לעוברים קטנים אך בריאים, אלא לעוברים שלא מימשו את יכולת הגדילה שלהם מאחר וגורם כלשהו עיכב את גדילתם התוך רחמית. גורמים אפשריים לעיכוב הגדילה, מקורם בעובר עצמו, בשליה המספקת חמצן ומזון, גורמים באישה ההרה או שילוב של כל הגורמים הנ"ל.

מאת:עדי דוידסון

http://cafe.themarker.com/image/1923140/


חשוב מאד לאבחן ולאתר את העוברים אשר גדילתם מעוכבת, שכן , הם סובלים מתחלואה ותמותה ככל שעיכוב הגדילה חמור יותר. בנוסף, עיכוב הגדילה יכול להוות סימן למשהו חמור יותר כמו רעלת הריון העומדת להתפתח או מחלות אימהיות חמורות.

עוד לקריאה בנושא-מעקב הריון

בכתבה הנוכחית אתאר את התופעה ובכתבה הבאה את דרך אבחונה.

גורמים הקשורים לעובר עצמו


גנטי – הנטייה לעוברים קטנים היא לרוב גנטית ובמשפחה אשר בעבר עוברים קטנים, ישנו סיכוי טוב שגם העובר הנוכחי יהיה קטן. אולם, הבעיה העיקרית היא הפרעה גנטית שמקורה בכרומוסומים. כ-20% מהעוברים שאובחנו כבעלי הפרעה קשה בגדילה בחודשים מוקדמים להריון, סובלים מהפרעה בכרומוסומים (תופעה הניתנת לאבחון מדויק בניקור מי שפיר).
מומים – כ 2% מהעוברים הקטנים לגילם סובלים ממומים הניתנים לאבחון בסקירת מערכות מכוונת.


לקריאת המשך המאמר-ד"ר עדי דוידסון


ד"ר עדי דוידסון , רופא נשים בכיר, מומחה לרפואת אם עובר ומטפל בהפרעות בתפקוד המיני בנשים ובזוגות.
משלב בטיפול טכניקות שונות כולל היפנוזה.


ליצירת קשר:
03-5117073
054-4872909

בקרו באתר שלי:
http://www.adydavidson.co.il/

יום חמישי, 2 בספטמבר 2010

ד"ר עדי דוידסון- טיפולי פוריות עשויים לגרום להיווצרות מומים מולדים


מאת : דר' עדי דוידסון




במחקר גדול אשר פורסם בירחון הרפואי היוקרתי FERTILITY & STERILITY , נבדקו באופן רטרוספקטיבי 61,569 לידות ואכן נמצא כי שיעור המומים היה גבוה באופן משמעותי אצל נשים אשר עברו טיפולי פוריות.


מהם נתוני המחקר? ומה ניתן ללמוד מהנתונים הללו?
על כך במאמר המלא - מאת דר' עדי דוידסון


למאמרים נוספים בנושא רפואת אם-עובר - דר' עדי דוידסון
, מומחה לרפואת אם-עובר וגניקולוג בכיר.

יום רביעי, 25 באוגוסט 2010

לידה רגילה לאחר ניסיון עבר עם ביצוע ניתוח קיסרי - יתרונות מול חסרונות (דר' עדי דוידסון)

אחוז הנשים היולדות בניתוח קיסרי עלה מ 5% בשנות ה- 70' ל 20-30% בימינו. קיימות סיבות רבות לעלייה בשכיחות הניתוח הקיסרי, אך המשותף לכולן הוא הרצון להגיע לתוצאה טובה יותר עבור האם והעובר.

[מאת: דר' עדי דוידסון]

אצל יולדת שאין לה גורמי סיכון, לידה רגילה היא הדרך הבטוחה ביותר. ניתוח קיסרי בהיותו פולשני, מסוכן יותר לאם ואף בריא פחות לתינוק. אחד החסרונות של האחוז הגבוה של הניתוחים הקיסרים, הוא ריבוי נשים המגיעות למעקב הריון אשר עברו ניתוח קיסרי בעבר.בפני נשים אילו והרופאים שלהן עומדת הדילמה איך לסיים את ההריון הנוכחי: האם לקבוע מועד לניתוח קיסרי מוזמן, או להמתין לצירים ולנסות לידה רגילה. כיוון שישנם סיכונים לכאן ולכאן אז הבחירה אינה פשוטה וקלה.

כדי לעזור לכן בבחירה אסביר ואמנה את היתרונות והסיכונים בכל אחת מהבחירות - ניתוח קיסרי מוזמן לעומת ניסיון לידה רגיל לאחר ניתוח קיסרי שנעשה בעבר. לקריאת המאמר המלא מאת ד"ר עדי דוידסון.

למאמרים נוספים בנושא לידה והריון אם-עובר - דר' עדי דוידסון

יום שלישי, 17 באוגוסט 2010

תת פעילות בלוטת התריס בעת הריון מאת ד"ר עדי דוידסון

מאת: ד"ר עדי דוידסון

בלוטת התריס (תירואיד) נמצאת בצוואר והיא שולטת על חילוף החומרים בגוף. היא אחראית על הקצב של כל התהליכים הכימיים המתרחשים בכל תא בגוף האדם. בלוטת התריס מפרישה שני הורמונים הנקראים T3 ו – T4, ובעזרתם היא שולטת על הפעילות בגוף. כאשר ההורמונים האילו מופרשים ביתר ישנן תופעות של פעילות יתר ומצב זה נקרא יתר פעילות של בלוטת התריס, וכאשר רמתם מתחת לנורמה אז יש תופעות של תת פעילות.בלוטת התריס נמצאת בפיקוח של בלוטת יותרת המוח (היפופיזה) הנמצאת בגולגולת.

מה ההבדל בין תת פעילות גלויה וסמויה ? מהו הטיפול בתת פעילות בלוטת התריס בכלל ולנשים הרות בפרט? לתשובות לשאלות אילו לחצו לקריאת הפוסט המלא מאת ד"ר עדי דוידסון.

הכותב הוא ד"ר עדי דוידסון, מומחה לרפואת אם-עובר וגניקולוג בכיר

יום שני, 9 באוגוסט 2010

ד"ר עדי דוידסון- על הפלה פרטית שהיא גם חוקית


מאת: ד"ר עדי דוידסון



אתמול יצא לי לקרוא כתבה שפורסמה ב YNET בנוגע להתייקרותם של ההפלות בבתי חולים ציבוריים. ההחלטה על העלאת המחירים נקבעה על ידי ועדה בין משרדית שבה נציגי משרד הבריאות ומשרד האוצר. אחד הגורמים המעורבים בעבודת הוועדה הדגיש כי "הסיבות להעלאת המחירים הן רפואיות וכלכליות, ולא סיבות חברתיות או אידאולוגיות". עוד נמסר ממשרד הבריאות כי העלאת המחיר נעשתה "במסגרת קביעת מחירי שירותים בהתאם לעלותם על מנת לשפר את נגישות השירותים, זמינותם ואיכותם".

הכתבה מספרת שראשית יש לעבור וועדה להפסקת הריון ולעמוד בקריטריונים אשר קבע החוק. לאחר שעוברים את הוועדה, אם ההפלה מאושרת עקב גורם רפואי, מומים לעובר, או קטינה מתחת לגיל 19 – אז ההפלה תבוצע ללא עלות. בכל שאר המקרים (שהם הרוב המכריע) ההפלה הינה בתשלום, אשר כמעט הוכפל לאחרונה מ- 1400 ל 2600 שח'.

הכתבה גם מספרת שמי שרוצה לחמוק מהוועדה ומהביורוקרטיה של בי"ח ציבורי, אז האופציה השנייה היא הפלה פרטית לא חוקית בעלות גבוהה של יותר מ 4000 שח'.

קיימת גם אופצית ביניים שפויה - הפלה פרטית חוקית בסטנטרטים רפואיים קפדניים.
עוד על הפלה זו בפוסט המלא מאת ד"ר עדי דוידסון

עוד על הפסקת היריון - ד"ר עדי דוידסון

יום שישי, 23 ביולי 2010

לא להלחץ! על הקשר בין סטרס לפוריות (מתוך בלוג ד"ר עדי דוידסון)


























מאת: עדי דוידסון

בתחילת השבוע נתקלתי בסיפור המעניין של ליסה ויצ'ולס הבריטית, שאחרי שלל בדיקות פוריות, הרופאים הודיעו לה שהיא לא תוכל ללדת ושהיא ככל הנראה תישאר עקרה. וא, יום אחד, היא הובהלה לבית החולים בגלל כאבי בטן עזים וחשש לאולקוס, היא לא דמיינה שזה ייגמר בלידת בנה הראשון.

הסיפור גרם לי צורך לכתוב ולהרחיב על הקשר ההדוק בין גוף ונפש כאשר מדובר בפוריות. אני ממש לא מתפלא שכאני שומע על אישה הנכנסת להריון ספונטני למרות שאמרו לה שהיא אינה פורייה. למעשה, אני פוגש נשים כאילו כל יום. גם איני מתפלא כשאני רואה נשים שלא מצליחות להרות למרות שאין להן כל בעיה גופנית.

לפוסט המלא - עדי דוידסון

למידע נוסף על הריון ולידה - עדי דוידסון

למידע נוסף על בעיות פוריות - עדי דוידסון

לבלוג של עדי דוידסון


יום חמישי, 27 במאי 2010

מתוך הבלוג של ד"ר עדי דוידסון: שלית פתח - מחקר חדש

מאת: ד"ר עדי דוידסון

שליית פתח הינה תופעה לא תקינה. באופן תקין השלייה מתיישבת בגוף הרחם רחוק מצוואר הרחם. המיקום המדוייק (קדמית, אחורית, צדדית וכו,) אינו משנה. כאשר השלייה מתיישבת על צוואר הרחם, נקראת התופעה שליית פתח.
הסיכון העיקרי בשליית פתח הוא דימום המסכן הן את האם והן את העובר, ובעקבותיו לידה מוקדמת. לעיתים הדרך היחידה לעצור את הדימום היא ניתוח קיסרי דחוף אפילו אם העובר עדיין פג. אך לא על הסיכונים נדבר היום אלא נרחיב על דרך היילוד.

3 סוגים עיקריים של שליית פתח

  • שליית פתח שלמה אשר בה השלייה מכסה בשלמות את צוואר הרחם.
  • שליית פתח חלקית אשר בה השלייה מכסה רק חלק מצוואר מהרחם.
  • שלייה גבולית (נקראת גם מרגינאלית) הנמצאת במרחק של פחות מ 2 סמ' מצוואר הרחם אך אינה מכסה אותו.
כיצד מאבחנים שליית פתח, מהי שכיחות התופעה ומה אומר מחקר שהתפרסם לאחרונה בנושא? לתשובות הכנסו: ד"ר עדי דוידסון

יום רביעי, 5 במאי 2010

חשיבותו של התזמון לביצוע בדיקת שקיפות עורפית - מתוך הבלוג של ד"ר עדי דוידסון

מאת: ד"ר עדי דוידסון

כמעט כל אישה הרה מבצעת כיום את בדיקת "שקיפות עורפית" שמטרתה אבחון מוקדם של תסמונת דאון, ולרוב משלבת אותה עם בדיקת דם הנקראת סקר ביוכימי שליש ראשון.

כיוון שהבדיקה מוכרת ורבות נכתב עליה לא אכתוב על מהות הבדיקה, אלא סדרה של מספר כתבות כדי להאיר צדדים פחות מוכרים שלה.

בדיקת שקיפות העורפית הינה בדיקת סקר לתסמונת דאון. היא אינה מתיימרת לאבחן באם לעובר יש או אין תסמונת דאון, אלא מטרתה למצוא באוכלוסיה את הקבוצה אשר בה השכיחות לתסמונת דאון היא הגבוהה ביותר – ולבצע לאותה קבוצה בדיקת מי שפיר במטרה להגיע לאבחון מדויק באם לעובר יש תסמונת דאון או הפרעה אחרת במבנה או מספר הכרומוזומים.

(למאמרים נוספים: ד"ר עדי דוידסון)

כיוון שבדיקת מי השפיר הינה בדיקה יקרה ויש בה גם סיכון מסוים, מעוניינים לבצע את הבדיקה רק ל 5% מכלל הנשים. בעזרת בדיקת שקיפות העורפית ניתן למצוא את אותם 5% מהנשים אשר בקבוצתם מסתתרים 90% מהעוברים עם תסמונת דאון. גם בקבוצה זו עדיין רוב העוברים תקינים.

הסיכוי לתסמונת דאון גדל ככל שגיל האישה עולה וככל שמדידת השקיפות עורפית עבה יותר.

את בדיקת השקיפות עורפית ניתן לבצע משבוע 11 עד 14. ככל שהעובר גדול יותר כך השקיפות עורפית עבה יותר גם בעוברים התקינים ולכן קשה יותר להבדיל בין עובר בריא לחולה ודיוק הבדיקה יורד.

בבדיקת הסקר הביוכימי נבדקים שני מרכיבים FREE BHCG ו PAPA כאשר הראשון גבוה והשני נמוך הסיכון לתסמונת דאון גדלה. גם בדיקת הסקר הביוכימי מדויקת יותר ככל שמתקרבים לשבוע 11 ויורדת עם הזמן ככל שמתקרבים לשבוע 14.

למידע נוסף על שקיפות עורפית: ד"ר עדי דוידסון

יום רביעי, 28 באפריל 2010

גלולה חדשה למניעת הריון הושקה השבוע בישראל

מאת: ד"ר עדי דוידסון

לפני מספר ימים התקיים כנס השקה של Yaz -
גלולה חדשה למניעת הריון, אליו הוזמנו רופאי נשים מכל רחבי הארץ. הגלולה היא חדשה, אך מרכיביה מוכרים לנו מזה זמן רב ונמצאים בסוגים אחרים של גלולות, בשילובים ומינונים אחרים.

כיוון שהגלולה נכנסה לשימוש בארץ רק השבוע הוזמן לכנס פ' שולמן מארצות הברית כדי להרצות לנו על נסיונו בשימוש בגלולה שם.

בגלולה מצוי שילוב של פרוגסטרון חדש עם מינון נמוך של אסטרוגן, והיא הוכחה כיעילה גם בטיפול באקנה ובתסמונת קדם ווסתית. כמו כל תרופה אחרת, יתכן והיא לא תתאים לכל אישה. לפני התאמת גלולות, יש להתייעץ עם רופא נשים.

קיים מגוון רחב של גלולות למניעת הריון, ו – YAZ ללא ספק תהווה תוספת משמעותית ומבורכת. היכולת של רופאי הנשים להתאים לכל אחת גלולה עם מינימום תופעות לוואי גדלה, וכפועל יוצא יקטן אחוז הנשים שאינן משתמשות באמצעי מניעה כלל וחשופות להריונות לא רצויים.

על הגלולה

Yaz הינה הגלולה הראשונה למניעת הריון שאושרה בישראל באינדיקציות נוספות:

• מניעת הריון
• טיפול באקנה בינוני
• טיפול בתסמינים קדם ויסתיים חמורים

למידע נוסף על Yaz והשימוש בה הכנסו: ד"ר עדי דוידסון

יום חמישי, 22 באפריל 2010

ד"ר עדי דוידסון – מה עושים כשהעובר לא מתהפך? (היפוך עובר, לידת עכוז, ניתוח קיסרי)


נשים רבות הנמצאות בשלבי ההריון האחרונים, מודאגות מכך שעוברן מתמהמה להתהפך. כמובן שזהו אינו המצב האידיאלי והנורמלי, אך אין שום צורך להיכנס לדאגה ובטח לא לפניקה. בפוסט זה אנסה להסביר למה, תוך סקירה של הנושא, שמטריד כל אישה בהריון.

רוב העוברים בשליש השלישי להריון נמצאים במצג ראש, כלומר הראש נמצא כלפי מטה באגן האישה, ואילו העכוז נמצא כלפי מעלה לכיוון הסרעפת. אך גם אם העובר נמצא במצג עכוז (הראש כלפי מעלה והעכוז פונה לכיוון האגן), אין צורך בדאגה מוקדמת כי לבסוף רוב העוברים יתהפכו בזמן ויגיעו במצג נכון אל הלידה.

קצת נתונים:

  • בתחילת השליש השלישי (שבוע 28) כרבע מהעוברים עדיין במצג עכוז ומתוכם 88% יתהפכו עד הלידה.
  • בשבוע 32 נמצאים רק 7% במצג עכוז וכמחציתם יתהפכו עד הלידה.
  • משבוע 37 רק 3-4% מהעוברים נמצאים במצג עכוז.
  • הרוב המוחלט של העוברים הנמצאים במצג ראש בשליש השלישי יישארו כך עד הלידה.

בשבוע 37 מומלץ לוודא סופית את מצג העובר. רוב העוברים יתהפכו עד אז, כך שלא ניתן לנבא מצד אחד מי לא יתהפך ומצד שני אין משהו פרקטי לעשות בנידון. אבחון המצג התבצע בעבר ע"י מישוש של בטן האישה. רופא או מיילדת מנוסים יכולים במישוש לדעת היכן הראש והיכן העכוז של העובר. אך בימינו מבוצע האבחון לרוב ע"י בדיקת אולטרא סאונד. כאשר שמים את מתמר האולטרא סאונד בתחתית הרחם רואים מייד האם מתחת למתמר יש ראש או עכוז.


למידע מלא על היפוך עובר – הבלוג של עדי דוידסון

למידע גניקולוגי חשוב – עדי דוידסון

עדי דוידסון – מומחה לרפואת אם-עובר



יום חמישי, 15 באפריל 2010

ד"ר עדי דוידסון על ווסטיבוליטיס – התופעה ודרכי הטיפול בה


העריה או כפי שנקראת בלטינית VULVA היא איבר המין החיצוני של האישה, הכולל את השפתיים העבות, השפתיים הדקות והדגדגן. מבוא העריה (בלטינית:ווסטיבולום) הוא האיזור הכלוא בין השפתיים הדקות ועד קרום הבתולים אשר ממנו והלאה מתחיל הנרתיק.

התסמונת של כאב בעריה מוכרת כבר שנים רבות ואפילו מופיעה בפפירוסים אשר התגלו בפירמידות. רק בשנים האחרונות החלו שנית חוקרים וקלינאים לעסוק בתחום זה.

למרות שנים רבות של מחקר לא הצליחו למצוא את הגורם האתיולוגי לתופעה ולא את המנגנון הפתופיזיולוגי. בעשור האחרון היה זרם של חוקרים אשר התייחסו לתופעה כמחלה דלקתית וקראו לה ווסטיבוליטיס (דלקת של מבוא העריה).

8% מהנשים בארה"ב סובלות מווסטיבוליטיס

לאחר שלא הצליחו להוכיח את המקור הדלקתי וכן את יעילותם של טיפולים אנטי דלקתיים שונים, שונה שוב השם לפני שנתיים ל ווסטיבולודיניה (כאב במבוא העריה) תוך שימת דגש על הסימפטום (הכאב) ולא על הגורם האתיולוגי.

ווסטיבולודיניה מוגדרת ככאב במבוא העריה אשר לא נמצא לו גורם אתיולוגי בבדיקה גופנית. במידה ובבדיקה נמצא גורם והוא מטופל לא נכנסת המטופלת לקטגוריה זו.

מידע מלא וחשוב על ווסטיבוליטיס והטיפול בו – הבלוג של ד"ר עדי דוידסון

מידע רפואי חשוב – עדי דוידסון – רופא נשים בכיר



יום חמישי, 8 באפריל 2010

דעתי על תופעת הלידה הביתית (עדי דוידסון)

לאחרונה אנו עדים להתפשטות טרנד לידות הבית, ובעקבותיה הויכוח הציבורי בעד ונגד. כמומחה לרפואת אם-עובר וגניקולוג, אנצל במה זו כדי להביע את דעתי בעניין כרופא ללידה ביתית. בניגוד לאלה שמציגים עמדות נחרצות, אני בעד לתת לנשים לבחור בעצמן מה טוב בשבילן, אולם אנחנו כרופאים צריכים לספק להן את כל המידע על היתרונות, החסרונות והסיכונים בלידת בית. לאחר שבחרו, יש לכבד את החלטתן ולעזור להן לעבור את ההריון בדרך הקלה והבטוחה ביותר. מצד שני, אנחנו כרופאים צריכים להיות קשובים לסיבות שבגינן נשים נמנעות מלבחור בחדר לידה של בית חולים, להפיק לקחים, לנסות לשפר את השירות ולהתאימו לדרישות הנשים של המאה ה- 21.

גם מבחינה רפואית חדרי היולדות בבתי החולים בהתקדמת מתמדתו. הצוותים מיומנים יותר והציוד מתקדם יותר. במקרה שמופיע צורך דחוף בלידה מכשירנית, ניתוח קיסרי, עירוי דם ועוד, יש יתרון ברור בקירבה לבית חולים.
מאידך, ברוב בתי החולים בארץ לא ניתן לבחור את המיילדת. כיוון שרוב הלידות לא חופפות לשעות המשמרת של המיילדות, ברוב המקרים מתחלפת המיילדת במהלך הלידה והקשר האינטימי שנוצר בינה לבין היולדת, צריך להיבנות מחדש עם מיילדת אחרת.


ייעוץ ללידה בבית – מידע מלא

יום שני, 22 במרץ 2010

היפנוזה רפואית - סקירה הסטורית

ההיפנוזה קיימת ומוכרת כשיטת טיפול כבר מאות שנים, ועדיין החוקרים והעוסקים בה מתקשים להגיע להגדרה מוסכמת על מהותה ודרכי פעולתה. במקום זאת ישנם מודלים שונים המנסים להסביר ולהדגים את התופעות ההיפנוטיות. כרופא המטפל גם בהיפנוזה, כתבתי מאמר העוסק בהיסטוריה של ההיפנזוה הרפואית ושימושיה כיום.


לקריאת המאמר: ד"ר עדי דוידסון

יום שני, 15 במרץ 2010

בדיקת שקיפות עורפית מסייעת לגילוי מוקדם של תסמונת דאון (ד"ר עדי דוידסון)

ד

בדיקת שקיפות תוך מוחית: באולטרא סאונד איזור המכיל נוזל נראה כשקוף. במוח ישנה מערכת של חדרים המכילה נוזל, והאיזור של השקיפות המוחית מייצג למעשה את החדר הרביעי. כאשר יש מום פתוח במערכת העצבים, כלומר פגם בעמוד השדרה, שוקע כל המוח כלפי מטה ולכן נעלם החדר הרביעי ולא תופיע השקיפות המוחית.

למאמר המלא: שקיפות תוך מוחית

יום שלישי, 9 במרץ 2010

איך לדבר עם הילדים שלנו על מין - מאת ד"ר עדי דוידסון






"הנוער של היום זה לא מה שהיה פעם", הוא לא רק משפט קלישאתי שנאמר ע"י דור של אנשים מבוגרים שכבר שכחו איך זה להיות צעירים. זהו משפט שברוב הפעמים גם נכון עובדתית: בני נוער ולדים בימינו חשופים להרבה יותר גירויים חיצוניים ומקבלים מסרים מהרבה יותר מקורות כמו הטלויזיה, האינטרנט וכו', מאשר הוריהם. שפע האינפורמציה הזורם אליהם בגיל בו הם כל כך נוחים להשפעה, בשילוב עם הלחצים החברתיים בהם הם נתונים, הופך את הגיל הבעייתי בלאוו הכי למסובך עוד יותר.

לאחרונה היינו עדים לשני מקרים של אלימות מינית קשה בהם היו מעורבים בני נוער: אונס של אישה בנתניה שבוצע ע"י נער בן 13, והפרשה המזעזעת שבה 13 נערים מאיזור תל אביב אנסו במשך שלוש שנים נערה מאז היתה בת 15.

גיל העשרה, כאמור, הוא מסובך דיו, וההורים הם האחראים להסביר לילדיהם את פשר השינויים הגופניים המתחוללים בהם. כשהילדים שלכם מגיעים לגיל ההתבגרות, ואתם כבר רואים את הניצנים הגופניים והנפשיים - אתם יודעים שזה הזמן להושיב אותם לשיחה רצינית, ולמרות זאת רבים מכם נמנעים מלעשות זאת.

עצרו רגע וחשבו על עצמכם כשהייתם בגיל הזה: רציתם לשאול, לדבר, ולא תמיד היה עם מי, ואמרתם לעצמכם את המשפט המוכר לכולנו: "עם הילדים שלי, זה יהיה לגמרי אחרת".

אז איך תדברו עם הלדים שלכם על סקס בלי שהדבר יביך אתכם? היכנסו לקרוא: ד"ר עדי דוידסון

יום רביעי, 3 במרץ 2010

ד"ר עדי דוידסון בתכנית של אודטה: יחסי מין אצל בני נוער




ד"ר עדי דוידסון אצל אודטה from ד"ר עדי דוידסון on Vimeo.

מעקב רפואי בחודשי ההריון (ד"ר עדי דוידסון)

ד"ר עדי דוידסון - גניקולוגיה ומעקב הריון


על פי מחקר שנערך בישראל, 93% מהנשים מצפות מהגניקולוג שלהן שיהיה מקצועי, 80% רוצות גניקולוג סימפטי, ל-78% חשובה הזמינות, 76% זקוקות להכרה על ידי משרד הבריאות, 64% מהנשים צריכות רופא שידבר איתן בשפת האם שלהן ו-57% מהנשים רוצות שהגניקולוג שיטפל בהן יצבור ניסיון גם בבית חולים.

הצורך של האישה בליווי רפואי מקצועי צמוד במהלך ההריון נובע לא רק ממניעים שקשורים לבריאות הגוף של ושל העובר. האישה ההריונית גם זקוקה לתמיכה נפשית ומישהו בעל ניסיון שיהיה לצידה וייתן לה מענה לסיטואציות מסוימות בהן היא צריכה עזרה או סתם עצה טובה.

נושא המעורבות של הגניקולוג בתהליך ההריון של האישה והחלק שלו במעקב ההריון עמד במרכזו של ראיון שערכה עמי גלי כרמלי שרים מטעם הפורטל O-Mama. לקריאה הכנסו: מעקב הריון

יום רביעי, 24 בפברואר 2010

ד"ר עדי דוידסון - יחסי מין בתקופת ההריון – איך מתמודדים?

חודשי ההריון מלאים בתהליכים גופניים, נפשיים, הורמונלים וזוגיים. בתקופה זו ההורמונים יכולים לחולל נפלאות לחשק המיני של האישה, אבל באותה מידה גם יכולים ליצור תחושה של דכדוך ולדכא את היצר. באופן כללי, הריון יכול להוריד את החשק להרבה מהנאות החיים כולל סקס, לכן מדובר בסוגיה שעבור זוגות רבים מהווה אתגר לא קטן.

יש להדגיש כי כל פעילות גופנית הגורמת להנאה מינית נחשבת מבחינתי ליחסי מין, בלי קשר אם יש או אין חדירה לנרתיק. לכן אתייחס בנפרד לקיום יחסי מין בהם מתבצעת חדירה לבין מצב בו לא מתבצעת חדירה.

1. האם להיריון יש השפעה על מידת ההנאה ממין?

דווקא בתחילת ההיריון ההורמונים גורמים לעלייה בדחף המיני. אולם אותם הורמונים גורמים פעמים רבות לבחילות, להרגשות של גודש ועייפות המקשים על קיום יחסי מין. מבחינה גופנית, בתקופת ההיריון יש התגברות של זרימת הדם באיזור הנרתיק ובאגן. זה גורם לעלייה בגירוי, ברטיבות באיזור – ומכאן גם עלייה בהנאה המינית. גם השדיים גדושים יותר ולכן רגישים יותר למגע. ההנאה ממין תגבר עבור נשים האוהבות מגע בשדיים. מצד שני, היא תפחת עבור אלה הסובלות מרגישות יתר וכאבים באיזור החזה.

2. האם קיום יחסי מין עלול לגרום נזק לעובר?

זוהי הנחה לא נכונה בקרב זוגות רבים. אצל נשים בעלות הריון תקין אין כמעט סיכוןף היות וצוואר הרחם סגור והעובר נמצא בתוך שק מי השפיר אשר מגן עליו גם מכנית וגם מפני חומרים כימיים וזיהומים הנמצאים מחוץ לרחם. על כן, אין חשש כי איבר המין החודר לנרתיק אינו יכול לפגוע בעובר לא מכנית, ולא על ידי החומרים המרכיבים את נוזל הזרע. במקרים בהם יש סכנה שהגבר נושא מחלת מין, נדרש שימוש בקונדום על מנת למנוע הדבקה. מחקרים מראים שלא רק שיחסי מין אינם גורמים ללידה מוקדמת, אלא דווקא הסיכוי ללידה מוקדמת יורד פי 3 בקרב נשים המקיימות יחסי מין בתקופת ההריון.

3. מהם ההיבטים פיזיים ורגשיים בתקופת ההיריון?

קיים חשש מסוים של דימומים לאחר קיום יחסי מין. הסיבה לכך טמונה בעובדה שצוואר הרחם אצל האישה ההרה גדוש יותר בכלי דם ורגיש יותר לחיכוך. תופעה זו אומנם מפחידה, אך לרוב אינה מסוכנת.
מבחינה נפשית, מדובר בתקופה בה האישה ההרה רגישה יותר. רגישות זו, הנובעת בחלקה מהשינויים ההורמונאליים, גורמת לעיתים למצבי רוח משתנים. גופה המשתנה של האישה עלול ליצור פגיעה בתדמית הגוף ופחד אפשרי מנטישת בן הזוג עקב כך.

הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם מצבים אלו היא על ידי מתן חיזוקים חיוביים מבן הזוג. חשוב שגם בן הזוג יבין מורכבות זו לעומקה: מצד אחד קיים אצל האישה הצורך במגע אוהב ומצד שני לא תמיד קיימת הנכונות והיכולת להיכנס למגע מיני מלא. פעמים רבות, כאשר בן הזוג רגיל שכל מגע גופני מביא למגע מיני מלא עם חדירה יכול לפענח את חוסר הרצון למגע מיני מלא כדחייה, דבר שיגרום להתרחקות מכל מגע פיזי שהוא.

4. איך מתמודדים עם המצב?

תקופת ההיריון מהווה גם שעת מבחן חשובה לזוגיות. קיימים מצבים בהם אין התאמה מלאה בין בני הזוג ברצון להיריון הספציפי, וגם כאשר קיימים התאמה ורצון הם מהולים בחששות מפני האתגרים הכלכליים, החברתיים, המשפחתיים הטומן בחובו אותו היריון. במצבים אלו, אפילו אם אינם קיצוניים,יחסי המין עלולים להיפגע. לכן, דווקא בתקופת ההיריון להקפיד ולהגביר מצבי אינטימיות גופנית: החל ממגע "ניטרלי" כגון חיבוק ונשיקה וכלה במגע מיני מלא.

חשוב מאוד שבני הזוג יהיו קשובים זה לזה וילמדו זה את זה מחדש. במידה שלאישה יש קושי בעת החדירה ניתן לקיים יחסים מלאים עד אורגזמה ללא חדירה. זאת אפילו הזדמנות ללמוד לענג את הגוף כולו ולא להתמקד באיברי המין בלבד. התנהגות מסוג זה תסייע לשני בני הזוג לשמר אינטימיות נפשית וגופנית גם יחד, תגרום לחיזוק הקשר ביניהם ותוכל אף לשפר את חיי המין העתידיים של בני הזוג.

הכתבה המלאה פורסמה ב: MedPortal – פורטל הבריאות של ישראל.