יום שני, 22 במרץ 2010

היפנוזה רפואית - סקירה הסטורית

ההיפנוזה קיימת ומוכרת כשיטת טיפול כבר מאות שנים, ועדיין החוקרים והעוסקים בה מתקשים להגיע להגדרה מוסכמת על מהותה ודרכי פעולתה. במקום זאת ישנם מודלים שונים המנסים להסביר ולהדגים את התופעות ההיפנוטיות. כרופא המטפל גם בהיפנוזה, כתבתי מאמר העוסק בהיסטוריה של ההיפנזוה הרפואית ושימושיה כיום.


לקריאת המאמר: ד"ר עדי דוידסון

יום שני, 15 במרץ 2010

בדיקת שקיפות עורפית מסייעת לגילוי מוקדם של תסמונת דאון (ד"ר עדי דוידסון)

ד

בדיקת שקיפות תוך מוחית: באולטרא סאונד איזור המכיל נוזל נראה כשקוף. במוח ישנה מערכת של חדרים המכילה נוזל, והאיזור של השקיפות המוחית מייצג למעשה את החדר הרביעי. כאשר יש מום פתוח במערכת העצבים, כלומר פגם בעמוד השדרה, שוקע כל המוח כלפי מטה ולכן נעלם החדר הרביעי ולא תופיע השקיפות המוחית.

למאמר המלא: שקיפות תוך מוחית

יום שלישי, 9 במרץ 2010

איך לדבר עם הילדים שלנו על מין - מאת ד"ר עדי דוידסון






"הנוער של היום זה לא מה שהיה פעם", הוא לא רק משפט קלישאתי שנאמר ע"י דור של אנשים מבוגרים שכבר שכחו איך זה להיות צעירים. זהו משפט שברוב הפעמים גם נכון עובדתית: בני נוער ולדים בימינו חשופים להרבה יותר גירויים חיצוניים ומקבלים מסרים מהרבה יותר מקורות כמו הטלויזיה, האינטרנט וכו', מאשר הוריהם. שפע האינפורמציה הזורם אליהם בגיל בו הם כל כך נוחים להשפעה, בשילוב עם הלחצים החברתיים בהם הם נתונים, הופך את הגיל הבעייתי בלאוו הכי למסובך עוד יותר.

לאחרונה היינו עדים לשני מקרים של אלימות מינית קשה בהם היו מעורבים בני נוער: אונס של אישה בנתניה שבוצע ע"י נער בן 13, והפרשה המזעזעת שבה 13 נערים מאיזור תל אביב אנסו במשך שלוש שנים נערה מאז היתה בת 15.

גיל העשרה, כאמור, הוא מסובך דיו, וההורים הם האחראים להסביר לילדיהם את פשר השינויים הגופניים המתחוללים בהם. כשהילדים שלכם מגיעים לגיל ההתבגרות, ואתם כבר רואים את הניצנים הגופניים והנפשיים - אתם יודעים שזה הזמן להושיב אותם לשיחה רצינית, ולמרות זאת רבים מכם נמנעים מלעשות זאת.

עצרו רגע וחשבו על עצמכם כשהייתם בגיל הזה: רציתם לשאול, לדבר, ולא תמיד היה עם מי, ואמרתם לעצמכם את המשפט המוכר לכולנו: "עם הילדים שלי, זה יהיה לגמרי אחרת".

אז איך תדברו עם הלדים שלכם על סקס בלי שהדבר יביך אתכם? היכנסו לקרוא: ד"ר עדי דוידסון

יום רביעי, 3 במרץ 2010

ד"ר עדי דוידסון בתכנית של אודטה: יחסי מין אצל בני נוער




ד"ר עדי דוידסון אצל אודטה from ד"ר עדי דוידסון on Vimeo.

מעקב רפואי בחודשי ההריון (ד"ר עדי דוידסון)

ד"ר עדי דוידסון - גניקולוגיה ומעקב הריון


על פי מחקר שנערך בישראל, 93% מהנשים מצפות מהגניקולוג שלהן שיהיה מקצועי, 80% רוצות גניקולוג סימפטי, ל-78% חשובה הזמינות, 76% זקוקות להכרה על ידי משרד הבריאות, 64% מהנשים צריכות רופא שידבר איתן בשפת האם שלהן ו-57% מהנשים רוצות שהגניקולוג שיטפל בהן יצבור ניסיון גם בבית חולים.

הצורך של האישה בליווי רפואי מקצועי צמוד במהלך ההריון נובע לא רק ממניעים שקשורים לבריאות הגוף של ושל העובר. האישה ההריונית גם זקוקה לתמיכה נפשית ומישהו בעל ניסיון שיהיה לצידה וייתן לה מענה לסיטואציות מסוימות בהן היא צריכה עזרה או סתם עצה טובה.

נושא המעורבות של הגניקולוג בתהליך ההריון של האישה והחלק שלו במעקב ההריון עמד במרכזו של ראיון שערכה עמי גלי כרמלי שרים מטעם הפורטל O-Mama. לקריאה הכנסו: מעקב הריון

יום רביעי, 24 בפברואר 2010

ד"ר עדי דוידסון - יחסי מין בתקופת ההריון – איך מתמודדים?

חודשי ההריון מלאים בתהליכים גופניים, נפשיים, הורמונלים וזוגיים. בתקופה זו ההורמונים יכולים לחולל נפלאות לחשק המיני של האישה, אבל באותה מידה גם יכולים ליצור תחושה של דכדוך ולדכא את היצר. באופן כללי, הריון יכול להוריד את החשק להרבה מהנאות החיים כולל סקס, לכן מדובר בסוגיה שעבור זוגות רבים מהווה אתגר לא קטן.

יש להדגיש כי כל פעילות גופנית הגורמת להנאה מינית נחשבת מבחינתי ליחסי מין, בלי קשר אם יש או אין חדירה לנרתיק. לכן אתייחס בנפרד לקיום יחסי מין בהם מתבצעת חדירה לבין מצב בו לא מתבצעת חדירה.

1. האם להיריון יש השפעה על מידת ההנאה ממין?

דווקא בתחילת ההיריון ההורמונים גורמים לעלייה בדחף המיני. אולם אותם הורמונים גורמים פעמים רבות לבחילות, להרגשות של גודש ועייפות המקשים על קיום יחסי מין. מבחינה גופנית, בתקופת ההיריון יש התגברות של זרימת הדם באיזור הנרתיק ובאגן. זה גורם לעלייה בגירוי, ברטיבות באיזור – ומכאן גם עלייה בהנאה המינית. גם השדיים גדושים יותר ולכן רגישים יותר למגע. ההנאה ממין תגבר עבור נשים האוהבות מגע בשדיים. מצד שני, היא תפחת עבור אלה הסובלות מרגישות יתר וכאבים באיזור החזה.

2. האם קיום יחסי מין עלול לגרום נזק לעובר?

זוהי הנחה לא נכונה בקרב זוגות רבים. אצל נשים בעלות הריון תקין אין כמעט סיכוןף היות וצוואר הרחם סגור והעובר נמצא בתוך שק מי השפיר אשר מגן עליו גם מכנית וגם מפני חומרים כימיים וזיהומים הנמצאים מחוץ לרחם. על כן, אין חשש כי איבר המין החודר לנרתיק אינו יכול לפגוע בעובר לא מכנית, ולא על ידי החומרים המרכיבים את נוזל הזרע. במקרים בהם יש סכנה שהגבר נושא מחלת מין, נדרש שימוש בקונדום על מנת למנוע הדבקה. מחקרים מראים שלא רק שיחסי מין אינם גורמים ללידה מוקדמת, אלא דווקא הסיכוי ללידה מוקדמת יורד פי 3 בקרב נשים המקיימות יחסי מין בתקופת ההריון.

3. מהם ההיבטים פיזיים ורגשיים בתקופת ההיריון?

קיים חשש מסוים של דימומים לאחר קיום יחסי מין. הסיבה לכך טמונה בעובדה שצוואר הרחם אצל האישה ההרה גדוש יותר בכלי דם ורגיש יותר לחיכוך. תופעה זו אומנם מפחידה, אך לרוב אינה מסוכנת.
מבחינה נפשית, מדובר בתקופה בה האישה ההרה רגישה יותר. רגישות זו, הנובעת בחלקה מהשינויים ההורמונאליים, גורמת לעיתים למצבי רוח משתנים. גופה המשתנה של האישה עלול ליצור פגיעה בתדמית הגוף ופחד אפשרי מנטישת בן הזוג עקב כך.

הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם מצבים אלו היא על ידי מתן חיזוקים חיוביים מבן הזוג. חשוב שגם בן הזוג יבין מורכבות זו לעומקה: מצד אחד קיים אצל האישה הצורך במגע אוהב ומצד שני לא תמיד קיימת הנכונות והיכולת להיכנס למגע מיני מלא. פעמים רבות, כאשר בן הזוג רגיל שכל מגע גופני מביא למגע מיני מלא עם חדירה יכול לפענח את חוסר הרצון למגע מיני מלא כדחייה, דבר שיגרום להתרחקות מכל מגע פיזי שהוא.

4. איך מתמודדים עם המצב?

תקופת ההיריון מהווה גם שעת מבחן חשובה לזוגיות. קיימים מצבים בהם אין התאמה מלאה בין בני הזוג ברצון להיריון הספציפי, וגם כאשר קיימים התאמה ורצון הם מהולים בחששות מפני האתגרים הכלכליים, החברתיים, המשפחתיים הטומן בחובו אותו היריון. במצבים אלו, אפילו אם אינם קיצוניים,יחסי המין עלולים להיפגע. לכן, דווקא בתקופת ההיריון להקפיד ולהגביר מצבי אינטימיות גופנית: החל ממגע "ניטרלי" כגון חיבוק ונשיקה וכלה במגע מיני מלא.

חשוב מאוד שבני הזוג יהיו קשובים זה לזה וילמדו זה את זה מחדש. במידה שלאישה יש קושי בעת החדירה ניתן לקיים יחסים מלאים עד אורגזמה ללא חדירה. זאת אפילו הזדמנות ללמוד לענג את הגוף כולו ולא להתמקד באיברי המין בלבד. התנהגות מסוג זה תסייע לשני בני הזוג לשמר אינטימיות נפשית וגופנית גם יחד, תגרום לחיזוק הקשר ביניהם ותוכל אף לשפר את חיי המין העתידיים של בני הזוג.

הכתבה המלאה פורסמה ב: MedPortal – פורטל הבריאות של ישראל.