tag:blogger.com,1999:blog-65356686160302408602012-03-17T22:16:54.534-07:00ד"ר עדי דוידסון - בלוג על רפואת נשים וסקסולוגיהדוקטור עדי דוידסוןhttp://www.blogger.com/profile/03066907017408613027noreply@blogger.comBlogger341100tag:blogger.com,1999:blog-6535668616030240860.post-38524363947062373962012-03-07T02:32:00.000-08:002012-03-07T02:33:11.049-08:00<p><strong>ככל שמכשור האולטרא סאונד מתקדם יותר, גם הידע הרפואי מתקדם, והגישה כיום היא לנסות ולאבחן כמה שיותר דברים כבר בשליש הראשון.</strong></p> <p><strong>מאת: <a href="http://www.doctors.co.il/dr-43242">דוקטור עדי דוידסון</a></strong></p> <p><strong><br /></strong></p> <p>לגישה זו קוראים "היפוך הפירמידה". בעבר הרחוק כמעט ולא נבדקו הנשים ההרות במחצית הראשונה של ההריון ומרבית המאמץ הוקדש למחצית השנייה של ההריון. כעת הגישה הולכת ומתהפכת כאשר מנסים להקדיש את רוב המאמץ לשליש הראשון, חלק מהמאמץ לשליש השני, ורק באם התגלה משהו לא תקין אז ממשיכים לעקוב בשליש השלישי.</p> <p> </p> <p>תופעת הלסת הקטנה הנקראת גם מיקרוגנטיה, כלל אינה נדירה. ויתרה מכך במאמר מערכת בירחון החשוב:</p> <p>INTERNATIONAL JOURNAL OF US IN OBSTETRICS AND GYNECOLOGY</p> <p>הדגישו את חשיבות התופעה שכן בסיכום כל המאמרים בנושא, הראו שברוב המקרים לסת קטנה מנבאת מומים קשים אחרים או הפרעות כרומוסומליות כמו תסמונת דאון.</p> <p> </p> <p>בדיקת גודל הלסת הינה בדיקה קשה ולא מדויקת ולכן אינה כלולה כלל בסקירות השגרתיות.</p> <p>חוקרים רבים הציעו שיטות שונות לאבחון לסת קטנה כמו לדוגמא (בתמונה) מדידת הזוית של הפנים כי בלסת קטנה הזוית צרה, או מדידות הלסת התחתונה והעליונה ומציאת היחס בינהם.</p> <p> </p> <p>לקריאת הפוסט במלואו - <a href="http://www.adydavidson.co.il/?p=482"><span style="color: #222222; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px; font-style: normal; font-variant: normal; font-weight: normal; letter-spacing: normal; line-height: normal; orphans: 2; text-indent: 0px; text-transform: none; white-space: normal; widows: 2; word-spacing: 0px; background-color: rgba(255, 255, 255, 0.918); display: inline ! important; float: none;">מעקב הריון</span></a></p> <p> </p> <p><a href="http://www.articles.co.il/author/26428">ד"ר עדי דוידסון</a>, <a href="http://www.adydavidson.co.il/">מומחה סקירת מערכות</a></p> <p> </p> <p style="text-align: center;"><img alt="אולטרה סאונד | אולטראסאונד | עדי דוידסון" src="http://cafe.themarker.com/media/t/254/715/5/file_0.png" title="אולטרה סאונד | אולטראסאונד | עדי דוידסון" width="241" height="487" /></p> <p style="text-align: center;"> </p> <p style="text-align: center;"> </p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6535668616030240860-3852436394706237396?l=adydavidson.blogspot.com' alt='' /></div>דוקטור עדי דוידסוןhttp://www.blogger.com/profile/03066907017408613027noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6535668616030240860.post-9189153154569939872012-01-23T13:06:00.001-08:002012-01-23T13:06:57.730-08:00<p><strong>מכשירי האולטרה סאונד מתקדמים כל הזמן וכוללים בתוכם טכנולוגיות חדשות, וברצוני להציג חלק מהן.בחודש זה היגיע ארצה מכשיר VOLUSON של חברת GE עם חבילת תוכנות חדשה לשנת 2012.</strong></p> <p><strong>מאת: <a href="http://www.parshan.co.il/index2.php?id=6506">ד"ר עדי דוידסון</a><br /></strong></p> <p> </p> <p><strong><br /></strong></p> <p><img alt="''" src="http://cafe.themarker.com/media/t/250/653/4/file_0.jpg" title="אולטראסאונד" width="285" height="357" /></p> <p> </p> <p><strong><span style="text-decoration: underline;">תלת מימד</span></strong></p> <p>תלת מימד אינה טכנולוגיה חדשה, כבר מספר שנים אנחנו נהנים לראות את הפנים של העובר בצורה ברורה ולמעשה האישה (ובן זוגה) יכולים להתחבר כך יותר טוב אל עוברם. הטכנולוגיה של התלת מימד הולכת ומשתפרת כל הזמן כך שהתמונות יותר ברורות ויותר מציאותיות.</p> <p> </p> <p> </p> <p><img alt="אולטרהסאונד" src="http://cafe.themarker.com/media/t/250/653/6/file_0.png" title="אולטרהסאונד" width="360" height="135" /></p> <p> </p> <p> </p> <p>תלת מימד זה לא רק תמונות יפות. כאשר אנחנו מבצעים בדיקה של איברי העובר בדו מימד למעשה אנחנו מסתכלים על פרוסה דקה מתוכו. פרוסה דקה זו מכילה את האיברים אשר ברצונינו לבדוק ועם הזזת מכשיר האולטרא סאונד אנחנו רואים עוד ועוד פרוסות ובונים בדמיונינו את המראה התלת מימדי של העובר.</p> <p> </p> <p><strong>לקריאת הפוסט במלואו -<a href="http://www.adydavidson.co.il/?p=476"> <span style="color: #222222; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px; font-style: normal; font-variant: normal; font-weight: normal; letter-spacing: normal; line-height: normal; orphans: 2; text-indent: 0px; text-transform: none; white-space: normal; widows: 2; word-spacing: 0px; background-color: rgba(255, 255, 255, 0.918); display: inline ! important; float: none;">אולטרה סאונד</span></a></strong></p> <p> </p> <strong><span style="color: #222222; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px; font-style: normal; font-variant: normal; font-weight: normal; letter-spacing: normal; line-height: normal; orphans: 2; text-indent: 0px; text-transform: none; white-space: normal; widows: 2; word-spacing: 0px; background-color: rgba(255, 255, 255, 0.918); display: inline ! important; float: none;"><a href="http://www.efind.co.il/Detailed/79888.html">דוקטור עדי דוידסון </a>מומחה ברפואת נשים</span></strong><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6535668616030240860-918915315456993987?l=adydavidson.blogspot.com' alt='' /></div>דוקטור עדי דוידסוןhttp://www.blogger.com/profile/03066907017408613027noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6535668616030240860.post-31578882583626984622012-01-14T11:09:00.000-08:002012-01-14T11:10:11.607-08:00<p><b>לפני כחודש משרד הבריאות הוציא <a href="http://www.scribd.com/doc/77528862/%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%93%D7%95%D7%99%D7%93%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A7-1990-2010-%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9A-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA" target="_blank">חוזר חדש המסכם את הפסקות ההריון בישראל</a> (למסמך המלא – ראו למטה) ב- 20 השנה האחרונות (1990-2010). הנתונים מחזקים את העובדה כי כמות הפסקות ההיריון הולכת וגודלת עם השנים, אך מה שמעניין במיוחד הוא הנתון לפיו יותר ויותר נשים מבצעות הפסקת הריון על ידי <u>ההפלה התרופתית</u> – ולכן החלטתי להרחיב ולספר עליה בפוסט זה.</b></p> <p><b>מאת: </b><a href="http://dr-adydavidson.com/?cat=3"><span style="color: #222222; font-family: arial,sans-serif; font-size: 13px; font-style: normal; font-variant: normal; font-weight: normal; letter-spacing: normal; line-height: normal; orphans: 2; text-indent: 0px; text-transform: none; white-space: normal; widows: 2; word-spacing: 0px; background-color: rgba(255, 255, 255, 0.918); display: inline ! important; float: none;">ד"ר עדי דוידסון</span></a><br /></p> <p><br /></p> <p>לפי הנתונים, בשנת 2010 בוצעו בישראל 20,000 <a href="http://dr-adydavidson.com/?p=44">הפסקות הריון</a>, מהן 40% בבתי חולים פרטיים. בעשור האחרון יש שיפור גדול באבחון מוקדם של הריונות לא רצויים, כ- 60% מתוכם אובחנו כבר לפני השבוע ה- 7 להריון. אחוז <b>ההפלות התרופתיות </b>הכפיל את עצמו בעשור האחרון.</p> <p><br /></p> <p><b>מהי הפלה תרופתית?</b></p> <p><img alt="תרופה להפלה תרופה להפסקת הריון" src="http://american-clinic.ru/assets/images/content/mifegyne.jpg" style="float: left;" width="251" height="163" /></p> <p>הפלה תרופתית מבוססת על שתי תרופות הניתנות בהפרש של 48 שעות זו מזו:</p> <ul><li>התרופה הראשונה נקראת <b>מפיגין Mifegyne</b> שחוסמת את ההורמונים הנחוצים להתפתחות ההריון ובכך מופסקת התפתחותו.</li></ul> <p><br /></p> <p><b>לקריאת הפוסט במלואו - <a href="http://www.adydavidson.co.il/?p=469">הפלה פרטית</a></b></p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6535668616030240860-3157888258362698462?l=adydavidson.blogspot.com' alt='' /></div>דוקטור עדי דוידסוןhttp://www.blogger.com/profile/03066907017408613027noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6535668616030240860.post-36623856389998534022011-12-31T13:39:00.000-08:002011-12-31T13:40:23.584-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><div><strong>לאחרונה הופיעו כתבות רבות מפחידות בנוגע לגלולות <a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4141651,00.html">יסמין ויאז</a>. אירגון התרופות והמזון האמריקאי (ה-FDA) סיכם לאחרונה את מחקריו באופן מסודר</strong></div> <div><strong>ובעקבותיו הוציא פ' זיידמן סיכום מטעם החברה הישראלית לאמצעי מניעה וסיכום זה מצורף כאן.</strong></div> <div><strong><br /></strong></div> <div>בעקבות הכתבות, היו נשים אשר הפסיקו על דעת עצמן את הגלולות ובכך, במקום להפחית את הסיכון סיכנו את עצמן אף יותר.</div> <div>מעולם לא טענו הרופאים שגלולות הן נטולות סיכון לחלוטין, אך הסיכון בהן נדיר וברוב המקרים התועלת עולה עליו בהרבה.</div> <div><strong>לקריאת הפוסט במלואו - <a href="http://www.adydavidson.com/?p=69">מין והריון</a></strong></div> <div><strong><br /></strong></div> <div><a href="http://www.adydavidson.com/?page_id=2">ד"ר עדי דוידסון</a> מתמחה ב<a href="http://www.adydavidson.com/">טיפול מיני בהריון</a></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6535668616030240860-3662385638999853402?l=adydavidson.blogspot.com' alt='' /></div>דוקטור עדי דוידסוןhttp://www.blogger.com/profile/03066907017408613027noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6535668616030240860.post-32741423299241475412011-11-14T13:09:00.001-08:002011-11-14T13:09:48.417-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><p><strong> בעשור האחרון עלה אחוז הניתחים הקיסריים והגיע עד ל- 25% מכלל הלידות. הסיבה העיקרית לאחוז הגבוה, הוא הרצון להגדיל את הבטיחות לאם ולילוד, אך לא תמיד ניתוח הוא הפתרון הנכון ויש להפעיל שיקול דעת. לאחרונה ישנה ירידה מבורכת באחוז הנשים המבקשות ניתוח קיסרי ללא סיבה וטוב שכך, כי עדיין לידה רגילה במקרים המתאימים עדיפה על פני ניתוח.</strong></p> <p><strong><br /></strong></p> <p>לפניכם 9 סיבות נפוצות ביותר לניתוח קיסרי. חלק מהסיבות אינן מוחלטות. מצורפים קישורים לפוסטים קודמים המראים באילו מקרים יש תחליף לניתוח קיסרי והוא אינו הכרחי.</p> <p> </p> <div style="width: 410px;"><img alt="ניתוח קיסרי - תמונה" src="http://4.bp.blogspot.com/-PoXT-9gAHMg/TZiGJldmB5I/AAAAAAAAA9k/4No2Dr1EVu0/s1600/C-section+Delivery.jpg" title="ניתוח קיסרי - תמונה" width="400" height="323" /> <p>ניתוח קיסרי - תרשים</p> </div> <p style="text-align: center;"> </p> <p><strong><span style="text-decoration: underline;">הסיבות העיקריות לביצוע ניתוח קיסרי הקשורות ביולדת:</span></strong></p> <ul><li><strong>לידה שלא מתקדמת</strong></li></ul> <p>במידה ותהליך הלידה איננו מתקדם כמצופה, גם אם החל על ידי זירוז לידה וגם באופן עצמאי, יש לבצע <a href="http://www.adydavidson.co.il/">ניתוח קיסרי</a>.</p> <ul><li><strong><a href="http://www.adydavidson.co.il/?p=199">שליית פתח</a></strong></li></ul> <p>במצב בו השליה חוסמת את צוואר הרחם ולא ניתן לבצע לידה וגינלית כסדרה, האופציה היחידה היא ביצוע של ניתוח קיסרי. כמובן שיש לקחת בחשבון שגם במידה וישנו מצב של שליית פתח או קרובה לכך, אין שום חובה שהמצב ישאר כך עד ללידה עצמה. נשים אשר מאובחנת אצלן שליית פתח, ילדו בדרך כלל, לפי המלצת הרופא, בניתוח קיסרי לפני סוף השבוע ה-37, בכדי למנוע אפשרות של כניסה לצירים ותהליך לידה אשר עשויים גם לגרום לדימום.</p> <p> </p> <p>לקריאת הפוסט במלואו - <a href="http://www.adydavidson.co.il/?p=454">רופא מנתח קיסרי</a></p></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6535668616030240860-3274142329924147541?l=adydavidson.blogspot.com' alt='' /></div>דוקטור עדי דוידסוןhttp://www.blogger.com/profile/03066907017408613027noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-6535668616030240860.post-17409810462022800652011-11-05T12:36:00.000-07:002011-11-05T12:38:01.129-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><p><b>החודש פורסמו מאמר מערכת ועוד ארבעה מאמרים מחקריים ב<a href="http://www.isuog.org/Journal">אגודה הבינלאומית לאולטראסאונד במיילדות וגניקולוגיה</a></b><b>, הגורסים כי אבחנה של <a href="http://www.adydavidson.co.il/?cat=71">הפלה טבעית</a> מוקדמת עלולה להיות מוטעית והריונות תקינים עלולים להיות מופלים בטעות. בעקבות מאמר המערכת, נוצר הד תקשורתי רחב באירופה וארצות הברית (<a href="http://www.sciencedaily.com/releases/2011/10/111013213927.htm">קישור 1</a>, <a href="http://www.lifesitenews.com/news/misdiagnosed-miscarriages-may-lead-to-abortion-of-healthy-babies-study/">קישור 2</a>).</b></p> <p><b><br /></b></p> <p>בעשור האחרון, החלה מגמה שמטרה היא להפוך את הרפואה – מאמנות למדע. לתופעה זו קוראים "רפואה מבוססת עובדות" (Evidence Based Medicine). לצורך כך, צוותים מדעים עוברים על נוהלים רפואיים ובודקים האם הם מבוססים על מחקרים ועובדות ובמידה שכן – מדרגים את רמת העובדות לפי דרגת דיוקן.</p> <p><br /></p> <p>מצד אחד יש יתרון לגישה המדעית, שכן היא מבוססת על עובדות וגורמת לאחידות בגישות במרכזים הרפואיים בארצות השונות. מאידך, ישנו גם חסרון בגישה המדעית, לאור העובדה כי לוקח 20 שנה לאסוף עובדות עד שנוצר בסיס מדעי מובהק, ובזמן זה שחולף – השיטות והמכשירים אשר איתם נאספו – כבר אינם רלוונטיים.</p> <p>לגבי טיפולים, אם נמתין 20 שנה לעובדות המוצקות, בינתיים חולים רבים לא יוכלו ליהנות מטכנולוגיות חדישות, כך שהדרך הטובה ביותר היא דרך הביניים המשלבת מדע ואמנות.</p> <p><br /></p> <p><b>לקריאת הפוסט במלואו - <a href="http://www.adydavidson.co.il/?p=451">הפסקת הריון<br /></a></b></p> <p><br /></p> <p>בתמונת <a href="http://www.adydavidson.co.il/?cat=6">אולטרהסאונד</a> המצורפת, ניתן לראות שק הריון ללא עובר. שק שכזה, אם מתגלה בשבוע השביעי להריון, הוא רמז להריון לא תקין. אך אם טעינו בגיל ההריון ואנחנו רק בשבוע החמישי, אז ישנה אפשרות שההריון תקין ובעוד שבועיים נמצא בתוכו עובר בריא עם דופק.</p> <p><br /></p> <div style="width: 510px;"><a href="http://cafe.themarker.com/media/t/240/770/2/file_0.jpg"><img alt="שק הריון ריק | הפלה טבעית | ד" src="http://cafe.themarker.com/thumbnails/t/240/770/2/file_0_b.jpg" title="שק הריון ריק | הפלה טבעית | ד" height="373" width="500" /></a> <p>שק הריון ריק</p> </div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6535668616030240860-1740981046202280065?l=adydavidson.blogspot.com' alt='' /></div>דוקטור עדי דוידסוןhttp://www.blogger.com/profile/03066907017408613027noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6535668616030240860.post-5896953269375749732011-10-20T12:50:00.001-07:002011-10-20T12:50:35.095-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><p><strong><img alt="עדי דוידסון" src="http://imlearn.com/images/medium/eltroxin.jpg" height="150" width="150" />הפרשה האחרונה שמסעירה את שוק התרופות בארץ הוא שינוי שנעשה, מבלי לידע את הציבור, בתרופה אלטרוקסין, המטפלת בתת-פעילות בלוטת התריס (תירואיד). כתוצאה מהשינוי דווח על כך שחולים רבים משתמשי התרופה חשו תופעות לוואי ומצבם הבריאותי הלך והתדרדר.</strong></p> <p><strong>מאת: <a href="http://adydavidson.wordpress.com/">דר' עדי דוידסון</a><br /></strong></p> <p><strong><br /></strong></p> <p><a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4132972,00.html" target="_blank">כפי שדווח ב- YNET, </a>נציגי חברת פריגו, שמפיצה את האלטרוקסין, אמרו בתגובה כי ההרכב החדש של התרופה, שנוצר לפני 8 חודשים, נוגע למרכיבים הלא פעילים בלבד. בתצורה החדשה המרכיב הפעיל נותר ללא שינוי ובאותה כמות כמו בתצורה הישנה. זה לא מנע מהגשת שתי תביעות ענק ייצוגיות, אחת מהן על סך של למעלה מ-3.6 מיליארד שקלים, נגד משווקת התרופה אלטרוקסין, בטענה כי שינוי בתכולת התרופה ללא ידיעת החולים, גרם לתופעות לוואי רבות.</p> <p>יש לציין כי לא רק החולים לא ידעו על השינוי בהרכב התרופה, אלא גם אנחנו הרופאים, שמענו על כך לראשונה מאמצעי התקשורת. עד עכשיו לא קיבלתי כל מכתב מגורם רפואי המסביר מהו השינוי וכיצד צריך להתייחס איליו, וזאת למרות שאני מטפל בנשים הרות רבות הלוקחות אלטרוקסין.</p> <p> </p> <p><strong>מהי תת-פעילות בלוטת התריס?</strong></p> <div style="width: 410px;"><strong><img alt="בלוטת התריס - נשים בהריון" src="http://cafe.themarker.com/media/t/173/004/9/file_0.jpg" height="380" width="400" /></strong> <p>בלוטת התריס</p> </div> <p><strong><br /></strong> בלוטת התריס (תירואיד) ממוקמת בצוואר ושולטת משם על חילוף החומרים בגוף. הבלוטה נמצאת בפיקוח של בלוטת יותרת המוח (היפופיזה) הממוקמת בגולגולת והיא אחראית על הקצב של כל התהליכים הכימיים המתרחשים בכל תא בגוף האדם. </p> <p> </p> <p><strong>לקריאת הפוסט במלואו - <a href="http://www.adydavidson.co.il/?p=447">הריון בסיכון גבוה</a></strong></p> <p> </p> <p><strong><a href="http://adydavidson.blogspot.com/">ד"ר עדי דוידסון</a> הוא רופא לנשים בהריון</strong></p></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6535668616030240860-589695326937574973?l=adydavidson.blogspot.com' alt='' /></div>דוקטור עדי דוידסוןhttp://www.blogger.com/profile/03066907017408613027noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6535668616030240860.post-54954360580087977812011-10-09T13:24:00.000-07:002011-10-09T13:25:46.146-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><p><strong><img alt="עדי דוידסון | רפואת אם עובר" src="http://cafe.themarker.com/thumbnails/t/237/998/8/file_0_b.jpg" style="float: left;" title="עדי דוידסון | רפואת אם עובר" height="229" width="189" /></strong></p> <p> </p> <p> </p> <p><strong>לפי מחקר חדש שנערך בארה"ב: ככל שאישה סובלת מהשמנת יתר גדולה יותר, כך סיכוייה להכנס להריון וסיכויי ההצלחה של הפריה חוץ גופית – נמוכים יותר וישנו סיכוי גבוה יותר לאיבוד העובר במהלך ההיריון.(<a href="http://www.adydavidson.co.il/">הפסקת הריון</a>)<br /></strong></p> <p><strong><br /></strong></p> <p>מחקרים שנערכו באוניברסיטת מישיגן, בניהולה של ברברה לוק, מצאו כי לנשים הסובלות מהשמנת יתר – פחות סיכויים להרות בהפריה חוץ גופית מאשר לנשים במשקל רגיל.(<a href="http://www.adydavidson.co.il/?page_id=51">מעקב הריון</a>)<br />מחקרי עבר הראו גם כן את אותן התוצאות, אך לא הצליחו להוכיח את הקשר בין משקל היתר לבין התוצאות.</p> <p>במהלך המחקר, נאסף חומר ממערכת הכוללת למעלה מ-90% מפעולות ההפריה החוץ גופית שנעשו בארה"ב. מדובר בכ-150,000 טיפולי פוריות בין השנים 2007 ל-2008, ב-361 קליניקות שונות.</p> <p> </p> <p><strong>לקריאת הפוסט במלואו - <a href="http://www.adydavidson.co.il/?p=443">תהליך הלידה</a></strong></p></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6535668616030240860-5495436058008797781?l=adydavidson.blogspot.com' alt='' /></div>דוקטור עדי דוידסוןhttp://www.blogger.com/profile/03066907017408613027noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6535668616030240860.post-42312149807261096712011-08-25T02:57:00.001-07:002011-08-25T02:57:46.326-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><p><strong><img alt="חיסון נגד שפעת לנשים בהריון, עשוי לעזור גם לעובר" src="http://cafe.themarker.com/thumbnails/t/200/686/8/file_0_b.jpg" title="חיסון נגד שפעת לנשים בהריון, עשוי לעזור גם לעובר" height="294" width="196" /></strong></p> <p> </p> <p> </p> <p><strong>אמנם עדיין חם, אך אנו מתקרבים לתקופת המעבר שלאחריה החורף. כמו בכל שנה, מליוני בני אדם בכל העולם מתלבטים האם להתחסן כנגד שפעת או לתת למערכת החיסונית של הגוף לנסות ולהאבק בעצמה. בראש המתלבטים, עומדת קבוצת הנשים בהריון, אשר חוששות מהשפעותיו של החיסון וההשפעה שלו על העובר.</strong></p> <p><strong>מובא ע"י <a href="http://www.articles.co.il/author/26428">דר' עדי דוידסון</a></strong></p> <p><strong> <br /></strong></p> <p>מחקר שנערך בקרב 1,641 נשים בבית החולים שבאוניברסיטת דיוק, בעונת השפעת של 2009-2010, הראה קשר ישיר בין החיסון לבין משקל לידה ממוצע גבוה יותר (3178 גרם לעומת 2903 גרם) וגיל הריון ארוך יותר (38.3 שבועות לעומת 36.8 שבועות).</p> <p> </p> <p><strong>לקריאת הפוסט במלואו - <a href="http://www.adydavidson.co.il/?p=436">ד"ר עדי דוידסון</a></strong></p> <p> </p> <p><a href="http://adydavidson.blogspot.com/">דוקטור עדי דוידסון </a>הינו מומחה ברפואת נשים,אם ועובר</p></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6535668616030240860-4231214980726109671?l=adydavidson.blogspot.com' alt='' /></div>דוקטור עדי דוידסוןhttp://www.blogger.com/profile/03066907017408613027noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6535668616030240860.post-50095065723630582832011-08-15T07:21:00.001-07:002011-08-18T02:11:35.139-07:00<div style="TEXT-ALIGN: right" dir="rtl"> <br /><p><strong>לפני כשבוע וחצי, שודר בטלויזיה סרטה של צופית גרנט, "למה לא סיפרת לי". הסרט עסק בתופעת ההריונות בקרב קטינות, ובוחן את השלכותיהם של שני סוגי ההחלטות: הפסקת ההריון ולידה.</strong></p> <br /><p><strong>מובא ע"י </strong><a href="http://adydavidson.wordpress.com/">ד"ר עדי דוידסון</a></p> <br /><p></p> <br /><p><strong><img alt="''" src="http://cafe.themarker.com/thumbnails/t/230/633/0/file_0_b.jpg" /> <br /></strong></p> <br /><p>בתור רופא ותיק בתחום, במשך 28 שנות עבודתי פגשתי קטינות רבות אשר הגיעו אליי עם הריון לא רצוי, אך כמעט תמיד הן בקשו מידע על הפסקת הריון. במקרים הבודדים בהם נתקלתי בכאלו אשר התלבטו לגבי המשך ההריון, המחשבה נבעה בדרך כלל מההרגשה שבעזרת ההריון הן ימנעו מבן הזוג לעזוב אותן, ובעזרת נישואי בוסר הן יוכלו לעזוב בית אשר בחוויתן הוא קשה, ולצאת לחופשי לעולם הבוגר מבלי לדעת שגם שם ישנם קשיים ואפילו גדולים יותר. במקרים כאלו אני מנסה לברר מדוע היא חושבת שהיא כשרה להיות אם בגיל כה צעיר ומעמיד אותה על כל הקשיים והתסריטים האפשריים. <br />כיוון שהוועדה מאשרת לקטינות הפסקת הריון גם בחודשים מתקדמים הרוב המוחלט מעדיף אפשרות זו.</p> <br /><p></p> <br /><p><strong>לקריאת הפוסט במלואו - <a href="http://www.adydavidson.co.il/?p=426">מין והריון</a></strong></p> <br /><p></p> <br /><p><a href="http://vimeo.com/user3229760">ד"ר עדי דוידסון</a>, מומחה ברפואת נשים</p></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6535668616030240860-5009506572363058283?l=adydavidson.blogspot.com' alt='' /></div>דוקטור עדי דוידסוןhttp://www.blogger.com/profile/03066907017408613027noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-6535668616030240860.post-13726264201345058252011-04-23T03:34:00.000-07:002011-04-23T03:35:32.457-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><p style="text-align: justify;"><b>לאחרונה <a href="http://www.mako.co.il/ninemonth-research/Article-a5b79adee302f21006.htm&amp;sCh=3d385dd2dd5d4110&amp;pId=1821078708" target="_blank">פורסמה כתבה בפורטל ההריון של מאקו</a>, אודות מחקר, לפיו בדיקה חדשנית תאפשר אבחון מוקדם של רעלת הריון. בפוסט זה ארחיב אודות רעלת הריון, גורמיה, וסיכוניה, ואף לממצאים החדשים שהועלו במחקר ודרכים למניעת רעלת הריון.</b></p> <p style="text-align: justify;"><br /></p> <p style="text-align: justify;"><b>מאת: דר' <a href="http://www.academics.co.il/Authors/Author1901.aspx">עדי דוידסון</a>, </b><a href="http://www.adydavidson.co.il/">מומחה גניקולוגיה בכיר</a><br /></p> <p><img alt="''" src="http://cafe.themarker.com/thumbnails/t/213/160/1/file_0_b.jpg" title="עדי דוידסון - חידושים באבחון ומניעת רעלת הריון" height="160" width="500" /></p> <p><br /></p> <p><br /></p> <p><b>רעלת הריון – מהי, תסמיניה והשפעותיה</b></p> <p>רעלת הריון הינה מחלה אשר מתגלה ובאה לידי ביטוי בשליש האחרון של ההריון.<br />הקריטריונים העיקריים לאבחון רעלת הריון הם :</p> <p>1. עלייה בלחץ הדם מעל 140/90 לאחר השבוע ה-20 להריון.<br />2. חלבון בשתן.</p> <p>כאשר חלה עלייה בלחץ הדם ללא חלבון בשתן, נקראת התופעה יתר לחץ דם הריוני ולא רעלת הריון. הפרשה מוגברת של חלבון בשתן, יכולה להופיע בשלב מאוחר יותר ואז נגדירה כרעלת הריון.</p> <p><br /></p> <p><b>לקריאת המשך הפוסט - <a href="http://www.adydavidson.co.il/?p=355">הריון בסיכון גבוה</a></b></p></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6535668616030240860-1372626420134505825?l=adydavidson.blogspot.com' alt='' /></div>דוקטור עדי דוידסוןhttp://www.blogger.com/profile/03066907017408613027noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6535668616030240860.post-28206984283791237502011-03-23T01:17:00.000-07:002011-03-23T01:18:18.198-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><p><b>השלייה הינה האיבר החשוב ביותר בהריון. דרכה מקבל העובר אספקה של חמצן ומזון, ודרכה הוא משחרר את חומרי הפסולת שלו.</b></p> <p><b>מאת: דר' <a href="http://www.reader.co.il/authors/13214/%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%93%D7%95%D7%99%D7%93%D7%A1%D7%95%D7%9F">עדי דוידסון</a><br /></b></p> <p><b><br />התפתחותו התקינה של העובר תלויה בתפקוד תקין של השלייה. </b></p> <p><u><b>מבנה השלייה ויעילותו</b></u></p> <p><u><b><br /></b></u></p> <p>העובר מחובר אל השלייה דרך חבל הטבור המכיל שני עורקים המובילים דם "משומש" אל השלייה.<br />ווריד אחד המוביל דם עתיר בחמצון ומזון אל העובר וממשיך ישירות עד הלב.<br /> הדם העוברי כמעט ואינו בא במגע עם הדם האימהי, שכן השלייה מתפקדת כמערכת מתוחכמת, בה מסננים המפרידים בין דם לדם ומאפשרים מעבר רק למזון וחמצן (ופסולת, כמובן).</p> <p><br /></p> <p><u><b>שלבי תהליך הזדקנותה של השלייה</b></u></p> <p>כמו כל איבר בגופינו גם השלייה מזדקנת. כיוון שאורך חיי השלייה הינו 9 חודשים, בסוף החודש התשיעי יש לנו לרוב שלייה זקנה ולכן הסיכון בהמשך ההריון מעבר לחודש התשיעי.</p> <p>את תהליך ההזדקנות ניתן לראות ב<a href="http://www.adydavidson.co.il/">אולטרה סאונד</a> והוא מחולק ל ארבעה שלבים: דרגה 0 עד דרגה 3.</p> <p><br /></p> <p>דרגה 0 – מאופיינת במבנה חלק אחיד ואפרפר של השלייה, וגבול חד וחלק בין השלייה לשריר הרחם. דרגה זו ממשיכה בערך עד לשבועות 16-18 .</p> <p><br /></p> <p><span style="font-size: medium;">לקריאת המשך הפוסט - <a href="http://www.adydavidson.co.il/?p=340">הריון בסיכון גבוה</a></span></p> <p><br /></p> <p><img alt="''" src="http://cafe.themarker.com/thumbnails/t/209/186/5/file_0_b.jpg" /></p> <p><br /></p></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6535668616030240860-2820698428379123750?l=adydavidson.blogspot.com' alt='' /></div>דוקטור עדי דוידסוןhttp://www.blogger.com/profile/03066907017408613027noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6535668616030240860.post-41957317612499221762011-03-02T12:37:00.001-08:002011-03-02T12:37:45.597-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><p><b>ידוע לכל שעם העלייה בגיל, חלות בהתאמה ירידה בפוריות ועלייה בסיכון לסיבוכי הריון. אולם, מה שאינו ברור, הוא ההגדרה מהו גיל מבוגר עבור הריון. הסיבה שאין הגדרה ברורה, נובעת מכך שהסיכונים הם תופעה סטטיסטית הגדלה בהדרגה עם הגיל, כאשר אין גיל סף מסוים אשר מתחתיו אין סיכון ומעליו באופן פלא הסיכון גדל מאד.</b></p> <p><b>מאת:דר' <a href="http://www.dr-davidson.info/">עדי דוידסון<br /></a></b></p> <p><b><br /></b></p> <p><b><img alt="''" src="http://cafe.themarker.com/thumbnails/t/205/459/7/file_0_b.jpg" title="תהליך הלידה" height="346" width="346" /></b></p> <p><br /></p> <p>כדי להקל על החוקרים לחקור את הסיכויים לסיבוכי הריון (<a href="http://www.adydavidson.co.il/">סיכונים בלידה</a>) חילקו את הנשים ההרות לקבוצות גיל וכך השוו ביניהן.</p> <p><u><b>פוריות : </b></u></p> <p>עם העלייה בגיל ישנה ירידה מסוימת בפוריות. הירידה בפוריות נובעת ממספר גורמים:</p> <p> <u>1) ירידה באיכות הביציות -</u> האישה נולדת עם כל הביציות ועם העלייה בגיל, מבייצות ביציות "ישנות יותר".<br /><u>2) שינויים הורמונליים -</u> עם העלייה בגיל ישנם שינויי הורמונים, המקשים על קליטת ההריון ברחם, וכן הסיכוי לתהליכים שפוגעים בפוריות כמו דלקות או שרירנים, הולך ועולה.</p> <p><u>3) הגורם הפסיכולוגי -</u> תחושת הדחיפות להיכנס להריון במהרה, כי "השעון מתקתק" אינה תורמת ל<a href="http://www.adydavidson.co.il/?page_id=2">תהליך הלידה</a>. </p> <p><br /></p> <p><span style="font-size: medium;">לקריאת המשך הפוסט - <a href="http://www.adydavidson.co.il/?p=314">מעקב הריון</a><br /></span></p></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6535668616030240860-4195731761249922176?l=adydavidson.blogspot.com' alt='' /></div>דוקטור עדי דוידסוןhttp://www.blogger.com/profile/03066907017408613027noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6535668616030240860.post-48518495026317293282011-01-15T06:23:00.000-08:002011-01-15T11:10:48.820-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><p><b>ויטמין D, הלוא הוא "ויטמין השמש", משתייך לקבוצת הויטמינים שהינם מסיסים בשומן (יחד עם ויטמין E, A ו-K) ונוצר בגופנו כתוצאה מחשיפת קרינת UVB של השמש, שהיא המקור הטוב ביותר להשלמת חוסריו. בשל השימוש במסנני הקרינה למיניהם, שגרת עבודה משרדית או מול מחשב ורמת חשיפה נמוכה לשמש, מומלץ ליטול תוספת של ויטמין D לשמירה על בריאות תקינה, ו<a href="http://www.adydavidson.co.il/">מעקב הריון</a> תקין.<br /></b></p> <p><b>מובא ע"י דר" <a href="http://www.publisher.co.il/publisher/1592/%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%93%D7%95%D7%99%D7%93%D7%A1%D7%95%D7%9F">עדי דוידסון</a><br /></b></p> <p><b><img alt="''" src="http://cafe.themarker.com/thumbnails/t/198/465/4/file_0_b.jpg" title="ויטמין D והריון" width="500" height="345" /></b></p> <p><b>ויטמין D והריון </b></p> <p>בעוד ויטמין D מזוהה בעיקר כהכרחי לשמירה על הסידן בגוף ועל מבנה עצם תקין, נמצא אף כי הוא יעיל במניעת מחלות רבות , בחיזוקה של המערכת החיסונית וחיוני עבור נשים הרות להריון תקין ולהתפתחות תקינה של העובר.</p> <p><br /></p> <p><span style="color: rgb(255, 0, 0);"><span style="font-size:medium;"><b>לקריאת המשך המאמר-<a href="http://www.adydavidson.co.il/?p=298">הריון בסיכון גבוה</a></b></span></span></p></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6535668616030240860-4851849502631729328?l=adydavidson.blogspot.com' alt='' /></div>דוקטור עדי דוידסוןhttp://www.blogger.com/profile/03066907017408613027noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6535668616030240860.post-67538969947112985122011-01-03T10:55:00.001-08:002011-01-03T10:55:55.189-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><p><b>האדם המודרני מחפש יותר שליטה על גורלו וחייו ואינו מוכן לתת לגורל לכוון את חייו ולשלוט בהם. המהפכה הראשונה התרחשה עם המצאת אמצעי המניעה בשנות החמישים של המאה הקודמת. במקום הריונות וילודה אקראית נכנס מושג הנקרא תכנון המשפחה. אמנם, ישנם עדיין הריונות רבים לא מתוכננים, אך לרוב קובעים בני הזוג את מספר הילדים המתאים להם ובכך קובעים את גודלה של המשפחה.</b></p> <p><b>מאת:ד"ר <a href="http://cafe.themarker.com/post/1969630/edit/-http://adydavidson.blogspot.com">עדי דוידסון<br /></a></b></p> <p><b><br /></b></p> <p>כעת מתרחשת המהפכה השנייה. בני הזוג אינם מסתפקים עוד בקביעת מספר הילדים , אלא רוצים גם לקבוע את מינם. לרוב מוטרדים מהנושא זוגות אשר להם כבר ילדים ממין אחד ומעוניינים להרות שוב רק כדי להביא לעולם גם ילד מהמין השני.</p> <p><img alt="''" src="http://cafe.themarker.com/thumbnails/t/196/140/0/file_0_b.jpg" title="ד" width="423" height="283" /></p> <p><b>שיטות לתכנון מין העובר</b></p> <p><b><u>PGD –</u> </b>טכניקה מורכבת הזהה לשיטה של הפריה חוץ גופית (IVF ) . האישה עוברת הכנה בעזרת הורמונים. ביום הביוץ נשאבות ביציות רבות מגופה בהרדמה כללית. הביציות מעורבבות עם זרע בן הזוג ונוצרים עוברים.</p> <p><br /></p> <p>לקריאת המשך המאמר-<a href="http://www.adydavidson.co.il/?p=296">הפסקת הריון פרטית</a><br /></p> <p><br /></p> <p>מאמרים נוספים-<a href="http://www.adydavidson.co.il/?page_id=51">רופא להפלה פרטית</a><br /></p></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6535668616030240860-6753896994711298512?l=adydavidson.blogspot.com' alt='' /></div>דוקטור עדי דוידסוןhttp://www.blogger.com/profile/03066907017408613027noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6535668616030240860.post-29948337008538523032010-12-22T13:29:00.000-08:002010-12-22T13:30:19.066-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><p><b><a href="http://www.adydavidson.co.il/?p=281" target="_blank">בכתבה הקודמת</a> הצגתי את תופעת העיכוב בגדילה התוך-רחמית וכעת אתייחס לאבחון והטיפול בה.<br />כיוון שהתופעה של הפרעה בגדילה תוך-רחמית, היא תופעה חמורה חשוב ביותר לאתרה.</b></p> <p>מאת:ד"ר <a href="http://adydavidson.blogspot.com/">עדי דוידסון</a><br /></p> <p><br /></p> <p><b>דרכים לאיתור עוברים עם הפרעה בצמיחה</b></p> <p><u>בדיקה אקראית -</u> כאשר בבדיקה אקראית נמצא עובר קטן מאחוזון 10 (לגבי הסבר על אחוזונים ראה את הכתבה על <a href="http://www.adydavidson.co.il/?p=277" target="_blank">גדילה תקינה של העובר</a>), אנחנו קוראים לו עובר קטן לגילו – ובאנגלית SGA) SMALL FOR GESTATIONAL AGE). בדרך כלל בדיקה אקראית כזאת נערכת באמצע השליש השלישי להריון (לפי ההמלצות יש לערכה סביב שבוע 32 להריון). החיסרון בגישה זאת הוא שאיננו מבדילים בין עוברים אשר אמורים להיות קטנים, אך בריאים לפי נטייתם הגנטית; לבין עוברים האמורים להיות גדולים יותר וצמיחתם הופרעה. 70% מהעוברים שהם מתחת לאחוזון 10 (הסבר על אחוזונים ראה במאמר על <a href="http://www.adydavidson.co.il/?p=277" target="_blank">גדילת העובר</a>), הם עוברים בריאים ללא סיכון יתר ואין צורך לערוך עבורם בדיקות נוספות או התערבות אשר אפילו יכולה להזיק. מצד שני, מרבית העוברים שלהם הפרעה קשה בגדילה יהיו בשלב ראשון מעל אחוזון 10. לדוגמא, כשמדובר בעובר הגדל כל הזמן על אחוזון 70 ופתאום גדילתו מופרעת מאד או אף נעצרת , יעברו מספר שבועות עד שיהיה מתחת לאחוזון 10. יתרה מזאת, בבדיקה אקראית יתכן ונמצא אותו באחוזון 20 (ירידה מ 70 ל 20) ולא נזהה כי לפנינו תופעה חמורה. בשיטה זו אנו משווים את העובר לממוצע באוכלוסיה, מבלי שנתייחס לפוטנציאל הגדילה האישי שלו.</p> <p><br /></p> <p><span style="font-size: medium;"><span style="color: rgb(255, 0, 0);"><b>לקריאת המשך המאמר-</b></span><a href="http://www.adydavidson.co.il/?p=287">רופא מעקב להריון</a></span></p> <p><br /></p> <p><img alt="''" src="http://cafe.themarker.com/thumbnails/t/193/917/7/file_0_b.jpg" title="עדי דוידסון" width="500" height="375" /><img alt="''" src="http://cafe.themarker.com/thumbnails/t/193/917/7/file_0_b.jpg" /><span style="color: rgb(255, 0, 0);"><span style="font-size: medium;">עוד לקריאה באותו נושא-<a href="http://www.adydavidson.co.il/">רופא מעקב להריון</a></span></span></p></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6535668616030240860-2994833700853852303?l=adydavidson.blogspot.com' alt='' /></div>דוקטור עדי דוידסוןhttp://www.blogger.com/profile/03066907017408613027noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6535668616030240860.post-20210892874240208932010-12-09T11:49:00.000-08:002010-12-09T11:51:28.020-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><p><b>אחת הבעיות הנפוצות בהריון, היא עיכוב בגדילה התוך-רחמית, או כפי שנקראת באנגלית IUGR (INTRA UTERINE GROWTH RESTRICTION). אין הכוונה לעוברים קטנים אך בריאים, אלא לעוברים שלא מימשו את יכולת הגדילה שלהם מאחר וגורם כלשהו עיכב את גדילתם התוך רחמית. גורמים אפשריים לעיכוב הגדילה, מקורם בעובר עצמו, בשליה המספקת חמצן ומזון, גורמים באישה ההרה או שילוב של כל הגורמים הנ"ל.</b><br /><br />מאת:<a href="http://www.maker.co.il/5_2409/%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%93%D7%95%D7%99%D7%93%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%93%D7%99.html">עדי דוידסון<br /></a><br /></p> <h2><img alt="http://cafe.themarker.com/image/1923140/" src="http://cafe.themarker.com/media/t/192/314/0/file_0.jpg" title="jpg http://cafe.themarker.com/media/t/192/314/0/file_0.jpg" width="450" /></h2> <p><br />חשוב מאד לאבחן ולאתר את העוברים אשר גדילתם מעוכבת, שכן , הם סובלים מתחלואה ותמותה ככל שעיכוב הגדילה חמור יותר. בנוסף, עיכוב הגדילה יכול להוות סימן למשהו חמור יותר כמו רעלת הריון העומדת להתפתח או מחלות אימהיות חמורות.</p> <p>עוד לקריאה בנושא-<a href="http://www.adydavidson.co.il/">מעקב הריון</a><br /><br /><u>בכתבה הנוכחית אתאר את התופעה ובכתבה הבאה את דרך אבחונה.</u><br /><b><br />גורמים הקשורים לעובר עצמו</b><br /><br /><u>גנטי</u> – הנטייה לעוברים קטנים היא לרוב גנטית ובמשפחה אשר בעבר עוברים קטנים, ישנו סיכוי טוב שגם העובר הנוכחי יהיה קטן. אולם, הבעיה העיקרית היא הפרעה גנטית שמקורה בכרומוסומים. כ-20% מהעוברים שאובחנו כבעלי הפרעה קשה בגדילה בחודשים מוקדמים להריון, סובלים מהפרעה בכרומוסומים (תופעה הניתנת לאבחון מדויק בניקור מי שפיר).<br /><u>מומים </u>– כ 2% מהעוברים הקטנים לגילם סובלים ממומים הניתנים לאבחון בסקירת מערכות מכוונת.</p> <p><br /></p> <p>לקריאת המשך המאמר-ד"ר <a href="http://www.adydavidson.co.il/?p=281">עדי דוידסון</a><br /></p> <p><br /></p> <p>ד"ר <a href="http://www.parshan.co.il/index2.php?id=6506&amp;lang=HEB">עדי דוידסון </a>, רופא נשים בכיר, מומחה לרפואת אם עובר ומטפל בהפרעות בתפקוד המיני בנשים ובזוגות.<br />משלב בטיפול טכניקות שונות כולל היפנוזה.</p><p><br />ליצירת קשר:<br />03-5117073<br />054-4872909<br /><br />בקרו באתר שלי:<br />http://www.adydavidson.co.il/</p></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6535668616030240860-2021089287424020893?l=adydavidson.blogspot.com' alt='' /></div>דוקטור עדי דוידסוןhttp://www.blogger.com/profile/03066907017408613027noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6535668616030240860.post-19218095019705914462010-09-02T02:35:00.000-07:002010-09-02T02:41:17.953-07:00<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://cafe.themarker.com/media/t/175/423/7/file_0.jpg"><img style="float: right; margin: 0pt 0pt 10px 10px; cursor: pointer; width: 212px; height: 311px;" src="http://cafe.themarker.com/media/t/175/423/7/file_0.jpg" alt="" border="0" /></a><br /><span style="font-weight: bold;">מאת : דר' <a href="http://i.start.co.il/members/DrDavidson/default.aspx">עדי דוידסון</a></span><br /><br /><br /><br /><br />במחקר גדול אשר פורסם בירחון הרפואי היוקרתי FERTILITY &amp; STERILITY , נבדקו באופן רטרוספקטיבי 61,569 לידות ואכן נמצא כי שיעור המומים היה גבוה באופן משמעותי אצל נשים אשר עברו טיפולי פוריות.<br /><br /><br />מהם נתוני המחקר? ומה ניתן ללמוד מהנתונים הללו?<br /><span style="font-weight: bold;">על כך במאמר המלא - מאת דר' <a href="http://www.adydavidson.co.il/?p=269">עדי דוידסון</a><br /><br /><br />למאמרים נוספים בנושא רפואת אם-עובר - דר' <a href="http://www.maker.co.il/5_2409/%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%93%D7%95%D7%99%D7%93%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%93%D7%99.html">עדי דוידסון</a></span><span style="font-weight: bold;">, מומחה לרפואת אם-עובר וגניקולוג בכיר.</span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6535668616030240860-1921809501970591446?l=adydavidson.blogspot.com' alt='' /></div>דוקטור עדי דוידסוןhttp://www.blogger.com/profile/03066907017408613027noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6535668616030240860.post-90720098918501536192010-08-25T01:23:00.001-07:002010-08-25T01:27:48.340-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-weight: bold;">אחוז הנשים היולדות בניתוח קיסרי עלה מ 5% בשנות ה- 70' ל 20-30% בימינו. קיימות סיבות רבות לעלייה בשכיחות הניתוח הקיסרי, אך המשותף לכולן הוא הרצון להגיע לתוצאה טובה יותר עבור האם והעובר.</span><br /><br /><span style="font-weight: bold;">[מאת: דר' <a href="http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=davidsonadi">עדי דוידסון</a>]</span><br /><br />אצל יולדת שאין לה גורמי סיכון, לידה רגילה היא הדרך הבטוחה ביותר. ניתוח קיסרי בהיותו פולשני, מסוכן יותר לאם ואף בריא פחות לתינוק. אחד החסרונות של האחוז הגבוה של הניתוחים הקיסרים, הוא ריבוי נשים המגיעות למעקב הריון אשר עברו ניתוח קיסרי בעבר.בפני נשים אילו והרופאים שלהן עומדת הדילמה איך לסיים את ההריון הנוכחי: האם לקבוע מועד לניתוח קיסרי מוזמן, או להמתין לצירים ולנסות לידה רגילה. כיוון שישנם סיכונים לכאן ולכאן אז הבחירה אינה פשוטה וקלה.<br /><br /><span style="font-weight: bold;">כדי לעזור לכן בבחירה אסביר ואמנה את היתרונות והסיכונים בכל אחת מהבחירות - ניתוח קיסרי מוזמן לעומת ניסיון לידה רגיל לאחר ניתוח קיסרי שנעשה בעבר. לקריאת המאמר המלא מאת ד"ר <a href="http://www.adydavidson.co.il/?p=263">עדי דוידסון</a>.</span><br /><br /><span style="font-weight: bold;">למאמרים נוספים בנושא לידה והריון אם-עובר - דר' <a href="http://www.reader.co.il/authors/13214/%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%93%D7%95%D7%99%D7%93%D7%A1%D7%95%D7%9F">עדי דוידסון</a></span><br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6535668616030240860-9072009891850153619?l=adydavidson.blogspot.com' alt='' /></div>דוקטור עדי דוידסוןhttp://www.blogger.com/profile/03066907017408613027noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6535668616030240860.post-32134901532067336522010-08-17T23:17:00.000-07:002010-08-17T23:18:26.238-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><p><strong>מאת: ד"ר <a title="עדי דוידסון" href="http://www.blogcatalog.com/blogs/httpwwwadydavidsoncoil.html" target="_blank">עדי דוידסון</a></strong></p> <p>בלוטת התריס (תירואיד) נמצאת בצוואר והיא שולטת על חילוף החומרים בגוף. היא אחראית על הקצב של כל התהליכים הכימיים המתרחשים בכל תא בגוף האדם. בלוטת התריס מפרישה שני הורמונים הנקראים T3 ו – T4, ובעזרתם היא שולטת על הפעילות בגוף. כאשר ההורמונים האילו מופרשים ביתר ישנן תופעות של פעילות יתר ומצב זה נקרא יתר פעילות של בלוטת התריס, וכאשר רמתם מתחת לנורמה אז יש תופעות של תת פעילות.בלוטת התריס נמצאת בפיקוח של בלוטת יותרת המוח (היפופיזה) הנמצאת בגולגולת.</p> <p><strong>מה ההבדל בין תת פעילות גלויה וסמויה ? מהו הטיפול בתת פעילות בלוטת התריס בכלל ולנשים הרות בפרט? לתשובות לשאלות אילו לחצו לקריאת הפוסט המלא מאת ד"ר <a title="עדי דוידסון" href="http://www.adydavidson.co.il/?p=257" target="_blank">עדי דוידסון</a>.</strong></p> <p><strong>הכותב הוא ד"ר <a title="עדי דוידסון" href="http://i.start.co.il/blogs/fdsfdsf/archive/2010/04/22/quot.aspx" target="_blank">עדי דוידסון</a>, מומחה לרפואת אם-עובר וגניקולוג בכיר</strong></p></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6535668616030240860-3213490153206733652?l=adydavidson.blogspot.com' alt='' /></div>דוקטור עדי דוידסוןhttp://www.blogger.com/profile/03066907017408613027noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6535668616030240860.post-77034172469450620612010-08-09T05:26:00.000-07:002010-08-09T05:32:45.931-07:00<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://cafe.themarker.com/media/t/171/490/2/file_0.jpg"><img style="float: right; margin: 0pt 0pt 10px 10px; cursor: pointer; width: 427px; height: 230px;" src="http://cafe.themarker.com/media/t/171/490/2/file_0.jpg" alt="" border="0" /></a><br /><div dir="rtl" style="text-align: right;"> <span style="font-weight: bold;">מאת: ד"ר <a href="http://www.paramedics.co.il/detail/link-77.html">עדי דוידסון</a></span><br /><br /><br /><br />אתמול יצא לי לקרוא כתבה שפורסמה ב YNET בנוגע להתייקרותם של ההפלות בבתי חולים ציבוריים. ההחלטה על העלאת המחירים נקבעה על ידי ועדה בין משרדית שבה נציגי משרד הבריאות ומשרד האוצר. אחד הגורמים המעורבים בעבודת הוועדה הדגיש כי "הסיבות להעלאת המחירים הן רפואיות וכלכליות, ולא סיבות חברתיות או אידאולוגיות". עוד נמסר ממשרד הבריאות כי העלאת המחיר נעשתה "במסגרת קביעת מחירי שירותים בהתאם לעלותם על מנת לשפר את נגישות השירותים, זמינותם ואיכותם".<br /><br />הכתבה מספרת שראשית יש לעבור וועדה להפסקת הריון ולעמוד בקריטריונים אשר קבע החוק. לאחר שעוברים את הוועדה, אם ההפלה מאושרת עקב גורם רפואי, מומים לעובר, או קטינה מתחת לגיל 19 – אז ההפלה תבוצע ללא עלות. בכל שאר המקרים (שהם הרוב המכריע) ההפלה הינה בתשלום, אשר כמעט הוכפל לאחרונה מ- 1400 ל 2600 שח'.<br /><br />הכתבה גם מספרת שמי שרוצה לחמוק מהוועדה ומהביורוקרטיה של בי"ח ציבורי, אז האופציה השנייה היא הפלה פרטית לא חוקית בעלות גבוהה של יותר מ 4000 שח'.<br /><br />קיימת גם אופצית ביניים שפויה - הפלה פרטית חוקית בסטנטרטים רפואיים קפדניים.<br /><span style="font-weight: bold;">עוד על הפלה זו בפוסט המלא מאת ד"ר <a href="http://www.adydavidson.co.il/?p=254">עדי דוידסון</a></span><br /><br /><span style="font-weight: bold;">עוד על הפסקת היריון - ד"ר <a href="http://www.maker.co.il/3_16570/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8/%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%94-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%93%D7%95%D7%99%D7%93%D7%A1%D7%95%D7%9F.html">עדי דוידסון</a></span><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6535668616030240860-7703417246945062061?l=adydavidson.blogspot.com' alt='' /></div>דוקטור עדי דוידסוןhttp://www.blogger.com/profile/03066907017408613027noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6535668616030240860.post-37160739999421192032010-07-23T00:54:00.000-07:002010-07-23T00:56:51.489-07:00<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://adydavidson.wordpress.com/2010/07/23/%D7%A6%D7%90%D7%95-%D7%9E%D7%94%D7%9C%D7%97%D7%A5-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%A1-%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%AA%D7%95/"><img style="margin: 0pt 0pt 10px 10px; float: right; cursor: pointer; width: 348px; height: 423px;" src="http://cafe.themarker.com/thumbnails/t/168/510/1/file_0_b.jpg" alt="" border="0" /></a><br /><div style="text-align: right;"><br /></div><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><br /><span id="FontSizeA" style="color: rgb(0, 0, 0);"><p> מאת: <a href="http://www.reader.co.il/authors/13214/%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%93%D7%95%D7%99%D7%93%D7%A1%D7%95%D7%9F" style="color: rgb(0, 0, 255); text-decoration: underline;" target="_blank" title="עדי דוידסון">עדי דוידסון</a></p><p> <b>בתחילת השבוע נתקלתי בסיפור המעניין של ליסה ויצ'ולס הבריטית, שאחרי שלל בדיקות פוריות, הרופאים הודיעו לה שהיא לא תוכל ללדת ושהיא ככל הנראה תישאר עקרה. וא, יום אחד, היא הובהלה לבית החולים בגלל כאבי בטן עזים וחשש לאולקוס, היא לא דמיינה שזה ייגמר בלידת בנה הראשון.</b></p><p> הסיפור גרם לי צורך לכתוב ולהרחיב על הקשר ההדוק בין גוף ונפש כאשר מדובר בפוריות. אני ממש לא מתפלא שכאני שומע על אישה הנכנסת להריון ספונטני למרות שאמרו לה שהיא אינה פורייה. למעשה, אני פוגש נשים כאילו כל יום. גם איני מתפלא כשאני רואה נשים שלא מצליחות להרות למרות שאין להן כל בעיה גופנית.</p><p> לפוסט המלא - <a href="http://www.adydavidson.co.il/?p=238" style="color: rgb(0, 0, 255); text-decoration: underline;" target="_blank" title="עדי דוידסון">עדי דוידסון</a></p><p> למידע נוסף על הריון ולידה - <a href="http://vimeo.com/user3229760" style="color: rgb(0, 0, 255); text-decoration: underline;" target="_blank" title="עדי דוידסון">עדי דוידסון</a></p><p> למידע נוסף על בעיות פוריות - <a href="http://www.davidson-dr.info/" style="color: rgb(0, 0, 255); text-decoration: underline;" target="_blank" title="עדי דוידסון">עדי דוידסון</a></p><p> לבלוג של <a href="http://adydavidson.wordpress.com/" style="color: rgb(0, 0, 255); text-decoration: underline;" target="_blank" title="עדי דוידסון">עדי דוידסון</a></p></span><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6535668616030240860-3716073999942119203?l=adydavidson.blogspot.com' alt='' /></div>דוקטור עדי דוידסוןhttp://www.blogger.com/profile/03066907017408613027noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6535668616030240860.post-37267157430588671292010-05-27T04:10:00.000-07:002010-05-27T04:12:22.460-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><p>מאת: ד"ר<a href="http://www.adydavidson.co.il/"> עדי דוידסון</a></p> <p><img title="שליית פתח" src="http://cafe.themarker.com/nodes/t/160/858/3/file_0_original.jpg" alt="" height="188" width="314" /></p> <p><strong>שליית פתח הינה תופעה לא תקינה. באופן תקין השלייה מתיישבת בגוף הרחם רחוק מצוואר הרחם. המיקום המדוייק (קדמית, אחורית, צדדית וכו,) אינו משנה. כאשר השלייה מתיישבת על צוואר הרחם, נקראת התופעה שליית פתח.</strong><br />הסיכון העיקרי בשליית פתח הוא דימום המסכן הן את האם והן את העובר, ובעקבותיו לידה מוקדמת. לעיתים הדרך היחידה לעצור את הדימום היא ניתוח קיסרי דחוף אפילו אם העובר עדיין פג. אך לא על הסיכונים נדבר היום אלא נרחיב על דרך היילוד.</p> <p><strong>3 סוגים עיקריים של שליית פתח</strong></p> <ul><li> <strong>שליית פתח שלמה</strong> אשר בה השלייה מכסה בשלמות את צוואר הרחם.</li><li><strong>שליית פתח חלקית</strong> אשר בה השלייה מכסה רק חלק מצוואר מהרחם.</li><li><strong>שלייה גבולית</strong> (נקראת גם מרגינאלית) הנמצאת במרחק של פחות מ 2 סמ' מצוואר הרחם אך אינה מכסה אותו.</li></ul> כיצד מאבחנים שליית פתח, מהי שכיחות התופעה ומה אומר מחקר שהתפרסם לאחרונה בנושא? לתשובות הכנסו: ד"ר <a href="http://dr-adydavidson.com/?p=46">עדי דוידסון</a><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6535668616030240860-3726715743058867129?l=adydavidson.blogspot.com' alt='' /></div>דוקטור עדי דוידסוןhttp://www.blogger.com/profile/03066907017408613027noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6535668616030240860.post-7695570255509662842010-05-05T04:51:00.000-07:002010-05-05T04:53:04.298-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><p>מאת: ד"ר <a href="http://adydavidson.blogspot.com/">עדי דוידסון</a></p> <p><strong>כמעט כל אישה הרה מבצעת כיום את בדיקת "שקיפות עורפית" שמטרתה אבחון מוקדם של תסמונת דאון, ולרוב משלבת אותה עם בדיקת דם הנקראת סקר ביוכימי שליש ראשון.</strong></p> <p>כיוון שהבדיקה מוכרת ורבות נכתב עליה לא אכתוב על מהות הבדיקה, אלא סדרה של מספר כתבות כדי להאיר צדדים פחות מוכרים שלה.</p> <p><span style="text-align: center; display: block;"><object width="425" height="350"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/rqwByTYUPOA&amp;rel=1&amp;fs=1&amp;showsearch=0&amp;showinfo=1&amp;iv_load_policy=1"> <param name="allowfullscreen" value="true"> <param name="wmode" value="opaque"> <embed src="http://www.youtube.com/v/rqwByTYUPOA&amp;rel=1&amp;fs=1&amp;showsearch=0&amp;showinfo=1&amp;iv_load_policy=1" type="application/x-shockwave-flash" allowfullscreen="true" wmode="opaque" width="425" height="350"></embed> </object></span></p> <p>בדיקת שקיפות העורפית הינה בדיקת סקר לתסמונת דאון. היא אינה מתיימרת לאבחן באם לעובר יש או אין תסמונת דאון, אלא מטרתה למצוא באוכלוסיה את הקבוצה אשר בה השכיחות לתסמונת דאון היא הגבוהה ביותר – ולבצע לאותה קבוצה בדיקת מי שפיר במטרה להגיע לאבחון מדויק באם לעובר יש תסמונת דאון או הפרעה אחרת במבנה או מספר הכרומוזומים.</p> <p>(למאמרים נוספים: ד"ר <a href="http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=adidavidson">עדי דוידסון</a>)</p> <p>כיוון שבדיקת מי השפיר הינה בדיקה יקרה ויש בה גם סיכון מסוים, מעוניינים לבצע את הבדיקה רק ל 5% מכלל הנשים. בעזרת בדיקת שקיפות העורפית ניתן למצוא את אותם 5% מהנשים אשר בקבוצתם מסתתרים 90% מהעוברים עם תסמונת דאון. גם בקבוצה זו עדיין רוב העוברים תקינים.</p> <p>הסיכוי לתסמונת דאון גדל ככל שגיל האישה עולה וככל שמדידת השקיפות עורפית עבה יותר.</p> <p>את בדיקת השקיפות עורפית ניתן לבצע משבוע 11 עד 14. ככל שהעובר גדול יותר כך השקיפות עורפית עבה יותר גם בעוברים התקינים ולכן קשה יותר להבדיל בין עובר בריא לחולה ודיוק הבדיקה יורד.</p> <p>בבדיקת הסקר הביוכימי נבדקים שני מרכיבים FREE BHCG ו PAPA כאשר הראשון גבוה והשני נמוך הסיכון לתסמונת דאון גדלה. גם בדיקת הסקר הביוכימי מדויקת יותר ככל שמתקרבים לשבוע 11 ויורדת עם הזמן ככל שמתקרבים לשבוע 14.</p> למידע נוסף על שקיפות עורפית: ד"ר <a href="http://adydavidson.wordpress.com/2010/05/05/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%91-%D7%9C%D7%91%D7%A6%D7%A2-%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA-%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%96%D7%9E/">עדי דוידסון</a><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6535668616030240860-769557025550966284?l=adydavidson.blogspot.com' alt='' /></div>דוקטור עדי דוידסוןhttp://www.blogger.com/profile/03066907017408613027noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6535668616030240860.post-15918709246909353152010-04-28T03:42:00.000-07:002010-04-28T03:50:37.368-07:00<strong><span style="font-weight: normal;">מאת: <a href="http://www.articles.co.il/author/26428">ד"ר עדי דוידסון</a></span><br /><br />לפני מספר ימים התקיים כנס השקה של Yaz -</strong> <strong>גלולה חדשה למניעת הריון, אליו הוזמנו רופאי נשים מכל רחבי הארץ. הגלולה היא חדשה, אך מרכיביה מוכרים לנו מזה זמן רב ונמצאים בסוגים אחרים של גלולות, בשילובים ומינונים אחרים. </strong><div dir="rtl" style="text-align: right;"> <p>כיוון שהגלולה נכנסה לשימוש בארץ רק השבוע הוזמן לכנס פ' שולמן מארצות הברית כדי להרצות לנו על נסיונו בשימוש בגלולה שם.</p> <p>בגלולה מצוי שילוב של פרוגסטרון חדש עם מינון נמוך של אסטרוגן, והיא הוכחה כיעילה גם בטיפול באקנה ובתסמונת קדם ווסתית. כמו כל תרופה אחרת, יתכן והיא לא תתאים לכל אישה. לפני התאמת גלולות, יש להתייעץ עם רופא נשים.</p> <p>קיים מגוון רחב של גלולות למניעת הריון, ו – YAZ ללא ספק תהווה תוספת משמעותית ומבורכת. היכולת של רופאי הנשים להתאים לכל אחת גלולה עם מינימום תופעות לוואי גדלה, וכפועל יוצא יקטן אחוז הנשים שאינן משתמשות באמצעי מניעה כלל וחשופות להריונות לא רצויים.</p> <p><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://cafe.themarker.com/nodes/t/156/852/7/file_0_original.jpg"><img style="float: left; margin: 0pt 10px 10px 0pt; cursor: pointer; width: 150px; height: 109px;" src="http://cafe.themarker.com/nodes/t/156/852/7/file_0_original.jpg" alt="" border="0" /></a><strong>על הגלולה</strong></p> <p>Yaz הינה הגלולה הראשונה למניעת הריון שאושרה בישראל באינדיקציות נוספות:</p> <p>• מניעת הריון<br />• טיפול באקנה בינוני<br />• טיפול בתסמינים קדם ויסתיים חמורים</p> למידע נוסף על Yaz והשימוש בה הכנסו: <a href="http://dr-adydavidson.com/?p=37">ד"ר עדי דוידסון</a><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6535668616030240860-1591870924690935315?l=adydavidson.blogspot.com' alt='' /></div>דוקטור עדי דוידסוןhttp://www.blogger.com/profile/03066907017408613027noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6535668616030240860.post-85493948373833680522010-04-22T03:59:00.001-07:002010-04-22T04:04:54.608-07:00<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://cafe.themarker.com/nodes/t/155/522/9/file_0_original.jpg"><img style="cursor: pointer; width: 418px; height: 278px;" src="http://cafe.themarker.com/nodes/t/155/522/9/file_0_original.jpg" alt="" border="0" /></a><br /><p><strong>נשים רבות הנמצאות בשלבי ההריון האחרונים, מודאגות מכך שעוברן מתמהמה להתהפך. כמובן שזהו אינו המצב האידיאלי והנורמלי, אך אין שום צורך להיכנס לדאגה ובטח לא לפניקה. בפוסט זה אנסה להסביר למה, תוך סקירה של הנושא, שמטריד כל אישה בהריון.</strong></p> <p>רוב העוברים בשליש השלישי להריון נמצאים במצג ראש, כלומר הראש נמצא כלפי מטה באגן האישה, ואילו העכוז נמצא כלפי מעלה לכיוון הסרעפת. אך גם אם העובר נמצא במצג עכוז (הראש כלפי מעלה והעכוז פונה לכיוון האגן), אין צורך בדאגה מוקדמת כי לבסוף רוב העוברים יתהפכו בזמן ויגיעו במצג נכון אל הלידה.</p> <p>קצת נתונים:</p> <ul><li>בתחילת השליש השלישי (שבוע 28) כרבע מהעוברים עדיין במצג עכוז ומתוכם 88% יתהפכו עד הלידה.</li><li>בשבוע 32 נמצאים רק 7% במצג עכוז וכמחציתם יתהפכו עד הלידה.</li><li>משבוע 37 רק 3-4% מהעוברים נמצאים במצג עכוז.</li><li>הרוב המוחלט של העוברים הנמצאים במצג ראש בשליש השלישי יישארו כך עד הלידה.</li></ul> <p>בשבוע 37 מומלץ לוודא סופית את מצג העובר. רוב העוברים יתהפכו עד אז, כך שלא ניתן לנבא מצד אחד מי לא יתהפך ומצד שני אין משהו פרקטי לעשות בנידון. אבחון המצג התבצע בעבר ע"י מישוש של בטן האישה. רופא או מיילדת מנוסים יכולים במישוש לדעת היכן הראש והיכן העכוז של העובר. אך בימינו מבוצע האבחון לרוב ע"י בדיקת אולטרא סאונד. כאשר שמים את מתמר האולטרא סאונד בתחתית הרחם רואים מייד האם מתחת למתמר יש ראש או עכוז.</p><br /><p>למידע מלא על היפוך עובר – הבלוג של <a href="http://www.adydavidson.co.il/?p=169">עדי דוידסון</a></p> <p>למידע גניקולוגי חשוב – <a href="http://www.reader.co.il/authors/13214/%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%93%D7%95%D7%99%D7%93%D7%A1%D7%95%D7%9F">עדי דוידסון</a></p> <p><a href="http://adydavidson.wordpress.com">עדי דוידסון</a> – מומחה לרפואת אם-עובר</p><br /><div dir="rtl" style="text-align: right;"><a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://cafe.themarker.com/nodes/t/155/522/9/file_0_original.jpg"><br /></a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6535668616030240860-8549394837383368052?l=adydavidson.blogspot.com' alt='' /></div>דוקטור עדי דוידסוןhttp://www.blogger.com/profile/03066907017408613027noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6535668616030240860.post-5024827455627228682010-04-15T03:35:00.000-07:002010-04-15T03:38:54.668-07:00<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://www.adydavidson.co.il/?p=165"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 300px; height: 200px;" src="http://www.adydavidson.com/wp-content/uploads/2010/04/Fotolia_12758137_XS-300x200.jpg" alt="" border="0" /></a><br /><p><strong>העריה או כפי שנקראת בלטינית VULVA היא איבר המין החיצוני של האישה, הכולל את השפתיים העבות, השפתיים הדקות והדגדגן. מבוא העריה (בלטינית:ווסטיבולום) הוא האיזור הכלוא בין השפתיים הדקות ועד קרום הבתולים אשר ממנו והלאה מתחיל הנרתיק. </strong></p> <p>התסמונת של כאב בעריה מוכרת כבר שנים רבות ואפילו מופיעה בפפירוסים אשר התגלו בפירמידות. רק בשנים האחרונות החלו שנית חוקרים וקלינאים לעסוק בתחום זה.</p> <p>למרות שנים רבות של מחקר לא הצליחו למצוא את הגורם האתיולוגי לתופעה ולא את המנגנון הפתופיזיולוגי. בעשור האחרון היה זרם של חוקרים אשר התייחסו לתופעה כמחלה דלקתית וקראו לה ווסטיבוליטיס (דלקת של מבוא העריה).</p> <p><strong>8% מהנשים בארה"ב סובלות מווסטיבוליטיס </strong></p> <p>לאחר שלא הצליחו להוכיח את המקור הדלקתי וכן את יעילותם של טיפולים אנטי דלקתיים שונים, שונה שוב השם לפני שנתיים ל ווסטיבולודיניה (כאב במבוא העריה) תוך שימת דגש על הסימפטום (הכאב) ולא על הגורם האתיולוגי.</p> <p>ווסטיבולודיניה מוגדרת ככאב במבוא העריה אשר לא נמצא לו גורם אתיולוגי בבדיקה גופנית. במידה ובבדיקה נמצא גורם והוא מטופל לא נכנסת המטופלת לקטגוריה זו.</p><p>מידע מלא וחשוב על ווסטיבוליטיס והטיפול בו – הבלוג של ד"ר <a href="http://www.adydavidson.co.il/?p=165">עדי דוידסון</a></p> <p>מידע רפואי חשוב – <a href="http://www.reader.co.il/authors/13214/%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%93%D7%95%D7%99%D7%93%D7%A1%D7%95%D7%9F">עדי דוידסון</a> – רופא נשים בכיר</p><br /><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6535668616030240860-502482745562722868?l=adydavidson.blogspot.com' alt='' /></div>דוקטור עדי דוידסוןhttp://www.blogger.com/profile/03066907017408613027noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6535668616030240860.post-7944979439339422162010-04-08T02:15:00.000-07:002010-04-08T02:19:25.036-07:00<a onblur="try {parent.deselectBloggerImageGracefully();} catch(e) {}" href="http://adydavidson.wordpress.com/2010/04/08/%D7%99%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A5-%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%93%D7%95%D7%99%D7%93%D7%A1%D7%95%D7%9F/"><img style="margin: 0px auto 10px; display: block; text-align: center; cursor: pointer; width: 424px; height: 283px;" src="http://cafe.themarker.com/nodes/t/153/797/3/file_0_original.jpg" alt="" border="0" /></a><strong>לאחרונה אנו עדים להתפשטות טרנד לידות הבית, ובעקבותיה הויכוח הציבורי בעד ונגד. כמומחה לרפואת אם-עובר וגניקולוג, אנצל במה זו כדי להביע את דעתי בעניין כ<a href="http://adydavidson.wordpress.com/2010/04/08/%D7%99%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A5-%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%93%D7%95%D7%99%D7%93%D7%A1%D7%95%D7%9F/">רופא ללידה ביתית</a>. בניגוד לאלה שמציגים עמדות נחרצות, אני בעד לתת לנשים לבחור בעצמן מה טוב בשבילן, אולם אנחנו כרופאים צריכים לספק להן את כל המידע על היתרונות, החסרונות וה<a href="http://adydavidson.wordpress.com/2010/04/08/%D7%99%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A5-%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%93%D7%95%D7%99%D7%93%D7%A1%D7%95%D7%9F/">סיכונים בלידת בית</a>. לאחר שבחרו, יש לכבד את החלטתן ולעזור להן לעבור את ההריון בדרך הקלה והבטוחה ביותר. מצד שני, אנחנו כרופאים צריכים להיות קשובים לסיבות שבגינן נשים נמנעות מלבחור בחדר לידה של בית חולים, להפיק לקחים, לנסות לשפר את השירות ולהתאימו לדרישות הנשים של המאה ה- 21.<br /><br /></strong><span style="font-size:130%;"><span class="Apple-style-span" style="border-collapse: separate; color: rgb(18, 18, 18); font-family: arial,sans-serif; font-size: 14px; font-style: normal; font-variant: normal; font-weight: bold; letter-spacing: normal; line-height: normal; orphans: 2; text-indent: 0px; text-transform: none; white-space: normal; widows: 2; word-spacing: 0px;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: 13px; line-height: 23px;">גם מבחינה רפואית חדרי היולדות בבתי החולים בהתקדמת מתמדתו. הצוותים מיומנים יותר והציוד מתקדם יותר. במקרה שמופיע צורך דחוף בלידה מכשירנית, ניתוח קיסרי, עירוי דם ועוד, יש יתרון ברור בקירבה לבית חולים.<br />מאידך, ברוב בתי החולים בארץ לא ניתן לבחור את המיילדת. כיוון שרוב הלידות לא חופפות לשעות המשמרת של המיילדות, ברוב המקרים מתחלפת המיילדת במהלך הלידה והקשר האינטימי שנוצר בינה לבין היולדת, צריך להיבנות מחדש עם מיילדת אחרת.</span></span></span><br /><br /><strong><a href="http://adydavidson.wordpress.com/2010/04/08/%D7%99%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A5-%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%93%D7%95%D7%99%D7%93%D7%A1%D7%95%D7%9F/">ייעוץ ללידה בבית</a> – מידע מלא</strong><br /><div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6535668616030240860-794497943933942216?l=adydavidson.blogspot.com' alt='' /></div>דוקטור עדי דוידסוןhttp://www.blogger.com/profile/03066907017408613027noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6535668616030240860.post-64477306532169596492010-03-22T04:49:00.000-07:002010-03-22T04:52:10.897-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><p><strong>ההיפנוזה קיימת ומוכרת כשיטת טיפול כבר מאות שנים, ועדיין החוקרים והעוסקים בה </strong><strong> </strong><strong>מתקשים </strong><strong>להגיע להגדרה מוסכמת על מהותה ודרכי פעולתה. במקום זאת ישנם מודלים שונים המנסים להסביר ולהדגים את התופעות ההיפנוטיות. כרופא המטפל גם בהיפנוזה, כתבתי מאמר העוסק בהיסטוריה של ההיפנזוה הרפואית ושימושיה כיום.</strong></p><p><br /><strong></strong></p><p><strong>לקריאת המאמר: <a href="http://adydavidson.wordpress.com/2010/03/22/%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%99%D7%A4%D7%A0%D7%95%D7%96%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%93%D7%A8-%D7%A2%D7%93%D7%99-%D7%93%D7%95%D7%99%D7%93%D7%A1%D7%95/">ד"ר עדי דוידסון</a><br /></strong></p></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6535668616030240860-6447730653216959649?l=adydavidson.blogspot.com' alt='' /></div>דוקטור עדי דוידסוןhttp://www.blogger.com/profile/03066907017408613027noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6535668616030240860.post-72343759878197907222010-03-15T08:42:00.000-07:002010-03-15T08:43:48.303-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><p><a href="http://cafe.themarker.com/nodes/t/150/696/4/file_0_original.jpg"><img src="http://cafe.themarker.com/nodes/t/150/696/4/file_0_original.jpg" alt="ד" width="282" height="508" /></a></p> <p><strong>בדיקת שקיפות תוך מוחית</strong>: באולטרא סאונד איזור המכיל נוזל נראה כשקוף. במוח ישנה מערכת של חדרים המכילה נוזל, והאיזור של השקיפות המוחית מייצג למעשה את החדר הרביעי. כאשר יש מום פתוח במערכת העצבים, כלומר פגם בעמוד השדרה, שוקע כל המוח כלפי מטה ולכן נעלם החדר הרביעי ולא תופיע השקיפות המוחית.</p> <p>למאמר המלא: <a href="http://www.adydavidson.co.il/?p=132">שקיפות תוך מוחית</a></p></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6535668616030240860-7234375987819790722?l=adydavidson.blogspot.com' alt='' /></div>דוקטור עדי דוידסוןhttp://www.blogger.com/profile/03066907017408613027noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6535668616030240860.post-37346927977104334682010-03-09T08:42:00.000-08:002010-03-09T08:46:07.269-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /></div><br /><br /><object classid="clsid:d27cdb6e-ae6d-11cf-96b8-444553540000" codebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab#version=6,0,40,0" width="400" height="300"><param name="src" value="http://vimeo.com/moogaloop.swf?clip_id=9639182&amp;server=vimeo.com&amp;show_title=1&amp;show_byline=1&amp;show_portrait=0&amp;color=&amp;fullscreen=1"><param name="allowfullscreen" value="true"><embed type="application/x-shockwave-flash" src="http://vimeo.com/moogaloop.swf?clip_id=9639182&amp;server=vimeo.com&amp;show_title=1&amp;show_byline=1&amp;show_portrait=0&amp;color=&amp;fullscreen=1" allowfullscreen="true" width="400" height="300"></embed></object><br /><br /><strong>"הנוער של היום זה לא מה שהיה פעם", הוא לא רק משפט קלישאתי שנאמר ע"י דור של אנשים מבוגרים שכבר שכחו איך זה להיות צעירים. זהו משפט שברוב הפעמים גם נכון עובדתית: בני נוער ולדים בימינו חשופים להרבה יותר גירויים חיצוניים ומקבלים מסרים מהרבה יותר מקורות כמו הטלויזיה, האינטרנט וכו', מאשר הוריהם. שפע האינפורמציה הזורם אליהם בגיל בו הם כל כך נוחים להשפעה, בשילוב עם הלחצים החברתיים בהם הם נתונים, הופך את הגיל הבעייתי בלאוו הכי למסובך עוד יותר. </strong><br /><br />לאחרונה היינו עדים לשני מקרים של אלימות מינית קשה בהם היו מעורבים בני נוער: אונס של אישה בנתניה <a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3858811,00.html">שבוצע ע"י נער בן 13</a>, ו<a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3857089,00.html">הפרשה המזעזעת</a> שבה 13 נערים מאיזור תל אביב אנסו במשך שלוש שנים נערה מאז היתה בת 15.<br /><br />גיל העשרה, כאמור, הוא מסובך דיו, וההורים הם האחראים להסביר לילדיהם את פשר השינויים הגופניים המתחוללים בהם. כשהילדים שלכם מגיעים לגיל ההתבגרות, ואתם כבר רואים את הניצנים הגופניים והנפשיים - אתם יודעים שזה הזמן להושיב אותם לשיחה רצינית, ולמרות זאת רבים מכם נמנעים מלעשות זאת.<br /><br />עצרו רגע וחשבו על עצמכם כשהייתם בגיל הזה: רציתם לשאול, לדבר, ולא תמיד היה עם מי, ואמרתם לעצמכם את המשפט המוכר לכולנו: "עם הילדים שלי, זה יהיה לגמרי אחרת".<br /><br />אז איך תדברו עם הלדים שלכם על סקס בלי שהדבר יביך אתכם? היכנסו לקרוא: <a href="http://adydavidson.wordpress.com/2010/03/09/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%AA%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%95-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C%D7%9B%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%93/">ד"ר עדי דוידסון </a><span style="text-decoration: underline;"><br /><br /></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6535668616030240860-3734692797710433468?l=adydavidson.blogspot.com' alt='' /></div>דוקטור עדי דוידסוןhttp://www.blogger.com/profile/03066907017408613027noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6535668616030240860.post-15035407954952178262010-03-03T02:29:00.000-08:002010-03-03T02:32:22.905-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><br /></div><object classid="clsid:d27cdb6e-ae6d-11cf-96b8-444553540000" width="400" height="300" codebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab#version=6,0,40,0"><param name="allowfullscreen" value="true" /><param name="allowscriptaccess" value="always" /><param name="src" value="http://vimeo.com/moogaloop.swf?clip_id=9639182&amp;server=vimeo.com&amp;show_title=1&amp;show_byline=1&amp;show_portrait=0&amp;color=&amp;fullscreen=1" /><embed type="application/x-shockwave-flash" width="400" height="300" src="http://vimeo.com/moogaloop.swf?clip_id=9639182&amp;server=vimeo.com&amp;show_title=1&amp;show_byline=1&amp;show_portrait=0&amp;color=&amp;fullscreen=1" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true"></embed></object><br /><br /><a href="http://vimeo.com/9639182">ד"ר עדי דוידסון אצל אודטה</a> from <a href="http://vimeo.com/user3229760">ד"ר עדי דוידסון</a> on <a href="http://vimeo.com">Vimeo</a>.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6535668616030240860-1503540795495217826?l=adydavidson.blogspot.com' alt='' /></div>דוקטור עדי דוידסוןhttp://www.blogger.com/profile/03066907017408613027noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6535668616030240860.post-41692561806881271212010-03-03T02:06:00.000-08:002010-03-03T02:08:27.983-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><p>ד"ר עדי דוידסון - גניקולוגיה ומעקב הריון</p> <p><a href="http://cafe.themarker.com/nodes/t/148/741/4/file_0_original.jpg" mce_href="http://cafe.themarker.com/nodes/t/148/741/4/file_0_original.jpg"><img class="alignnone" title="מעקב הריון" src="http://cafe.themarker.com/nodes/t/148/741/4/file_0_original.jpg" mce_src="http://cafe.themarker.com/nodes/t/148/741/4/file_0_original.jpg" alt="" width="407" height="197" /></a><br /></p> <p><b>על פי מחקר שנערך בישראל, 93% מהנשים מצפות מהגניקולוג שלהן שיהיה מקצועי, 80% רוצות גניקולוג סימפטי, ל-78% חשובה הזמינות, 76% זקוקות להכרה על ידי משרד הבריאות, 64% מהנשים צריכות רופא שידבר איתן בשפת האם שלהן ו-57% מהנשים רוצות שהגניקולוג שיטפל בהן יצבור ניסיון גם בבית חולים. </b></p> <p>הצורך של האישה בליווי רפואי מקצועי צמוד במהלך ההריון נובע לא רק ממניעים שקשורים לבריאות הגוף של ושל העובר. האישה ההריונית גם זקוקה לתמיכה נפשית ומישהו בעל ניסיון שיהיה לצידה וייתן לה מענה לסיטואציות מסוימות בהן היא צריכה עזרה או סתם עצה טובה.</p> <p>נושא המעורבות של הגניקולוג בתהליך ההריון של האישה והחלק שלו במעקב ההריון עמד במרכזו של ראיון שערכה עמי גלי כרמלי שרים מטעם הפורטל <a href="http://www.o-mama.co.il/" mce_href="http://www.o-mama.co.il/">O-Mama</a>. לקריאה הכנסו: <a href="http://www.adydavidson.co.il/?p=122" mce_href="http://www.adydavidson.co.il/?p=122">מעקב הריון</a><br /></p></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6535668616030240860-4169256180688127121?l=adydavidson.blogspot.com' alt='' /></div>דוקטור עדי דוידסוןhttp://www.blogger.com/profile/03066907017408613027noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6535668616030240860.post-83736469870737810092010-02-24T12:38:00.000-08:002010-02-24T12:39:33.933-08:00<p><strong>חודשי ההריון מלאים בתהליכים גופניים, נפשיים, הורמונלים וזוגיים. בתקופה זו ההורמונים יכולים לחולל נפלאות לחשק המיני של האישה, אבל באותה מידה גם יכולים ליצור תחושה של דכדוך ולדכא את היצר. באופן כללי, הריון יכול להוריד את החשק להרבה מהנאות החיים כולל סקס, לכן מדובר בסוגיה שעבור זוגות רבים מהווה אתגר לא קטן. </strong></p> <p>יש להדגיש כי כל פעילות גופנית הגורמת להנאה מינית נחשבת מבחינתי ליחסי מין, בלי קשר אם יש או אין חדירה לנרתיק. לכן אתייחס בנפרד לקיום יחסי מין בהם מתבצעת חדירה לבין מצב בו לא מתבצעת חדירה.</p> <p><strong>1. האם להיריון יש השפעה על מידת ההנאה ממין?</strong></p> <p>דווקא בתחילת ההיריון ההורמונים גורמים לעלייה בדחף המיני. אולם אותם הורמונים גורמים פעמים רבות לבחילות, להרגשות של גודש ועייפות המקשים על קיום יחסי מין. מבחינה גופנית, בתקופת ההיריון יש התגברות של זרימת הדם באיזור הנרתיק ובאגן. זה גורם לעלייה בגירוי, ברטיבות באיזור – ומכאן גם עלייה בהנאה המינית. גם השדיים גדושים יותר ולכן רגישים יותר למגע. ההנאה ממין תגבר עבור נשים האוהבות מגע בשדיים. מצד שני, היא תפחת עבור אלה הסובלות מרגישות יתר וכאבים באיזור החזה.<br /><strong><br />2. האם קיום יחסי מין עלול לגרום נזק לעובר?</strong></p> <p>זוהי הנחה לא נכונה בקרב זוגות רבים. אצל נשים בעלות הריון תקין אין כמעט סיכוןף היות וצוואר הרחם סגור והעובר נמצא בתוך שק מי השפיר אשר מגן עליו גם מכנית וגם מפני חומרים כימיים וזיהומים הנמצאים מחוץ לרחם. על כן, אין חשש כי איבר המין החודר לנרתיק אינו יכול לפגוע בעובר לא מכנית, ולא על ידי החומרים המרכיבים את נוזל הזרע. במקרים בהם יש סכנה שהגבר נושא מחלת מין, נדרש שימוש בקונדום על מנת למנוע הדבקה. מחקרים מראים שלא רק שיחסי מין אינם גורמים ללידה מוקדמת, אלא דווקא הסיכוי ללידה מוקדמת יורד פי 3 בקרב נשים המקיימות יחסי מין בתקופת ההריון.</p> <p><strong>3. מהם ההיבטים פיזיים ורגשיים בתקופת ההיריון?</strong></p> <p>קיים חשש מסוים של דימומים לאחר קיום יחסי מין. הסיבה לכך טמונה בעובדה שצוואר הרחם אצל האישה ההרה גדוש יותר בכלי דם ורגיש יותר לחיכוך. תופעה זו אומנם מפחידה, אך לרוב אינה מסוכנת.<br />מבחינה נפשית, מדובר בתקופה בה האישה ההרה רגישה יותר. רגישות זו, הנובעת בחלקה מהשינויים ההורמונאליים, גורמת לעיתים למצבי רוח משתנים. גופה המשתנה של האישה עלול ליצור פגיעה בתדמית הגוף ופחד אפשרי מנטישת בן הזוג עקב כך.</p> <p>הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם מצבים אלו היא על ידי מתן חיזוקים חיוביים מבן הזוג. חשוב שגם בן הזוג יבין מורכבות זו לעומקה: מצד אחד קיים אצל האישה הצורך במגע אוהב ומצד שני לא תמיד קיימת הנכונות והיכולת להיכנס למגע מיני מלא. פעמים רבות, כאשר בן הזוג רגיל שכל מגע גופני מביא למגע מיני מלא עם חדירה יכול לפענח את חוסר הרצון למגע מיני מלא כדחייה, דבר שיגרום להתרחקות מכל מגע פיזי שהוא.</p> <p><strong>4. איך מתמודדים עם המצב?</strong></p> <p>תקופת ההיריון מהווה גם שעת מבחן חשובה לזוגיות. קיימים מצבים בהם אין התאמה מלאה בין בני הזוג ברצון להיריון הספציפי, וגם כאשר קיימים התאמה ורצון הם מהולים בחששות מפני האתגרים הכלכליים, החברתיים, המשפחתיים הטומן בחובו אותו היריון. במצבים אלו, אפילו אם אינם קיצוניים,יחסי המין עלולים להיפגע. לכן, דווקא בתקופת ההיריון להקפיד ולהגביר מצבי אינטימיות גופנית: החל ממגע "ניטרלי" כגון חיבוק ונשיקה וכלה במגע מיני מלא.</p> <p>חשוב מאוד שבני הזוג יהיו קשובים זה לזה וילמדו זה את זה מחדש. במידה שלאישה יש קושי בעת החדירה ניתן לקיים יחסים מלאים עד אורגזמה ללא חדירה. זאת אפילו הזדמנות ללמוד לענג את הגוף כולו ולא להתמקד באיברי המין בלבד. התנהגות מסוג זה תסייע לשני בני הזוג לשמר אינטימיות נפשית וגופנית גם יחד, תגרום לחיזוק הקשר ביניהם ותוכל אף לשפר את חיי המין העתידיים של בני הזוג.</p> <p><a title="ד&quot;ר עדי דוידסון" href="http://www.medportal.co.il/PageDisplay.asp?Artnum=197" target="_blank">הכתבה המלאה פורסמה ב: MedPortal – פורטל הבריאות של ישראל.</a></p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/6535668616030240860-8373646987073781009?l=adydavidson.blogspot.com' alt='' /></div>דוקטור עדי דוידסוןhttp://www.blogger.com/profile/03066907017408613027noreply@blogger.com0